שלום שלום
השבוע מישהי מאוד מקורבת אליי (בת של דודה של מישהי שעובדת עם אימא שלי)
סיימה טירונות, והגיעה לקריה כדי לתת עבודה כפקידה במערך הלוחם.
בתור הפקידה הבכירה באזור, נדרשתי אני להדריך אותה בנבכי התפקיד.
ניסיתי לחנך אותה ולהעביר לה את התורה השלמה, ("מרגע זה את הופכת ליצור חסר תועלת. עבודה היא חטא" וכו'). לא הכי הלך לי. יותר מדי בולשיט "יש לי מוטיבציה לתרום, אני בחורה איכותית". טמבלית.
אימא שלה הכי הצחיקה אותי. היא לא שירתה בצבא, והיא לא מבינה כלום מהחיים שלה.
היא התקשרה : "את לא מבינה מה הם עשו לה בצבא המנוולים האלה! ביום הראשון שלה הריצו אותה מפה לשם ומשם לפה..בשביל חתימות!".
כן, קוראים לזה טופס טיולים. אהלן.
כל הסיפורים שלה די העלו לי זיכרונות מהטירונות יימח שמה. אז אולי נדבר על זה? שיהיה.
נתחיל מהבקו"ם. הגעתי עם כל המשפחה. כולם משום מה היו במצב רוח טוב. אני הייתי מאוד מאוכזבת מהעובדה שאף אחד לא בכה. מרוב תסכול בסופו של דבר התחלתי לצעוק על אימא שלי "תבכי כלבה תבכי!".
זה לא עבד. היא רק נראתה עוד יותר מאושרת להפטר ממני.
נדלג היישר לבט"ר ניצנים.
אחת השנאות היותר טהורות שלי – בחורות.
בגלל שבאופן מפתיע לא ניסיתי כ"כ להשתלב שם, היה לי זמן לחקור את הטיפוסים השונים:
בנות צעירות: רוצים דוגמאות?
- אלו שקוראות למפקדת בטעות "המורה" (שזה גרוע בערך כמו לקרוא למורה שלך "אימא").
- חושבות שבאט"ל מתכננים את כל כוח האדם בצבא. לא. יש מקום אחר שעושים בו את זה (זה לא המקום זה האנשים וכו'). אט"ל זה שם יפה לחיל תחזוקה. מזל שהייתי שם כדי להבהיר את זה.
- שואלות "אנחנו נקבל בסוף הטירונות טר"ש?".
בנות עם קשיי הסתגלות: בכייניות מפונקות, שמתגעגעות להכל החל מאימא, דרך הכרית שלהן, הבמבה שהן שכחו בבית, החבר האפסנאי (יש לי תמונה שלו בואי תראי!).
בנות שאוהבות לחלוק: תקשיבי, לא מעניין אותי מה עשית כרגע בשירותים, לא מעניין אותי גם כמה זמן לא גילחת את הרגליים, וממש לא מעניין אותי כמה החבר שלך דפק אותך בסופ"ש.
לכי לישון.
בנות פלצניות: התגייסו לצבא במטרה להיות פורצות דרך למין הנשי, והן בטוחות שהדרך לקורס טייס עוברת דרך טירונות 00 ושיבוץ בתור פקידה בחיל חימוש. אותן הכי שנאתי. איך אפשר לאהוב בחורה שבחמש לפנות בוקר צווחת:
"קדימה בנות! יש לנו עוד שישים שניות! תסתדרו בשלשות! קדימה! הקשב המפקדת אפשר לקבל הארכה? אנה אנה ואניה לא הספיקו להתלבש!"
אל תקראי לנו "בנות", אל תגידי לי קדימה בשעה כזאת, תפסיקי ללקק למפקדת, זה לא יוביל אותך לשום מקום וזה מבחיל. ולמה לכל הרוחות לכל הבנות בטירונות שלי קראו אנה?
אולי אני אמשיך את זה פעם. אולי לא.
פתרון חידת התרגום הדפוק#9:
Wild horses
במקור של הרולינג סטונס . יש חידושים של מזי סטאר, ג'ול, ועוד הרבה.
שיר מרגש באמת כמו שאיליה אמר. לאן נעלמת לי ד"א?
חידת התרגום הדפוק#10:
אני מקווה שאתה תזוז מאדן החלון אחי
תחתוך קשר עם כל השקרים שאתה חי בהם
ואם אתה לא רוצה לראות אותי יותר
אני אבין
תשובות אליי לאימייל.
שבוע טוב לכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
