טל נגד העולם

חגים.

זה מגיע.

קשה לי להחליט לאיזה מאורע אני מחכה יותר : ערב ראש השנה התשכ"ושילראבק או היום שבו יתגלו תמונות עירום של רפי גינת.

כבת למשפחה הרוסה, גם השנה, כמידי שנה התפתח הויכוח איפה אבלה את החג.

הויכוח יש לציין, נערך בין אימא לבין עצמה, כשאני צופה מהצד ופולטת  "סאאאמק למי איכפת".

לא משנה כמה פעמים אני אסביר, שלהיות יחד עם המשפחה בחג מעניין אותי כמו השידורים החוזרים של ג'וני, היא עדיין תהיה משוכנעת שחג שבו לא אהיה עם המשפחה ישאיר בי צלקת לכל החיים. כן, אימא, ולגלות גלולות בתיק שלך לא עשה את זה (למען השם, האישה מתקרבת לגיל 45! הגיע הזמן שפסיק להשתרלל ותיכנע לבלות!).

בלי להפליל את עצמי, כבר היו חגים שפיזרתי שקרונים וכל צד היה בטוח שאני אצל השני, בעוד אני זכיתי למעט חופש וזמן להתפרע על המיני בר היוקרתי שלנו (בואו נודה, בעיקר יינות זולים שההורים קיבלו בעבודה).

אבל, השנה לא הצלחתי להתחמק מהשואה, ואאלץ לקיים עם משפחה זו או אחרת את מנהגי החג שלי , להגיד איכס על תפוח בדבש, להגיד איכס על ראש של דג, לגמור לבד את הבקבוק של הקידוש. אתם יודעים, מנהגים.

אולי זו הדחקה, אבל בתור ילדה אני לא זוכרת שמלבד ליל הסדר, חגגנו איזשהו חג בארוחה משפחתית מייגעת. ונדמה כאילו מדי שנה מתווספים להם עוד ועוד חגים. (יום כיפור? מה זה? לא קראו לזה פעם יום האופניים?).

נותר לי רק להודות שלא נולדתי דרוזית. יש להם חג עבור כל נביא. או לפחות יום חופש מהצבא עבור כל נביא. לדעתי זו חתיכת קונספירציה. הם פשוט מנצלים את הסודיות של הדת שלהם כדי לסחוט ימי חופש על חשבון המערכת.

אני לא מבינה אף אחד ממנהגי החג המטופשים. שנות טובות למשל. חסרים לכם תירוצים אחרים לשלוח ברכות  קיצ'יות שאף אחד לא באמת קורא? אני אמנם כן שלחתי ברכת חג, אבל זו לא ממש הייתה ברכה כמו דף שבאמצעו היה כתוב "שנה טובה" ומסביבו היו תמונות של מיטב חרקי ארצנו.

אבל שיהיה, יש הרבה דברים שאני לא מבינה. למשל למה אני ממונה בבית על החלפת המיכלים של מי עדן. אני לא מגודלת במיוחד (למרות שיש הטוענים שאני בגודל של מייבש+מכונת כביסה), ואימא הרי מחזיקה בחבר מאולף למחצה שישמח להרים בעצמו מיכלים ששוקלים 20K.

אבל חוסר הבנה לא פותר מעונש, או משהו בסגנון.

בכל מקרה, אם תחפשו אותי, בראש השנה אני אהיה בחיק משפחתי, מקללת את הרגע שבו נולדתי.

שבוע טוב ושנה טובה