טל נגד העולם

אירפע אידק. ג'יב האווייה!

(מה זה אומר בכלל?)

אתמול היה יום נהדר. מסוג הימים שאתה נכנס למיטה בלילה ומייחל שהגג יתמוטט עליך ותתקע לך לבנה בדרכי הנשימה.

בערב הייתי בבר מצווה.

אירוע משפחתי נוסף! מזמן לא היה כזה, התגעגעתי לכולכם כמעט כמו שאני מתגעגעת למורה שלי לריתמיקה מהגן.

וזה מה שהלך שם:

• לאן נעלמה שנה מהחיים שלי?!

סבא וסבתא מקפיצים אותי לשם. בדרך סבתא שואלת למה לא הבאתי איתי את חבר שלי. (זה שנפרדתי ממנו לפני שנה?). אחרי דקה סבא מתעניין אם כבר הוצאתי רישיון (שוב, מילת המפתח, שנה).

• האירוע נפתח בביזאריות

נדמה לי שהם ניסו לשחזר את סצנת מעמד הר סיני.

המנחה, מקריח, עם קוקו (מסתבר שזה לא סותר אחד את השני. מה שכן, זה מאוד פתטי) וכיפה, עניבה צהובה ובאופן כללי בגדים בצבעי הפרשות גוף.

כאן זה נהייה ממש מוזר.

הוא מכריח את כולם לעמוד ו"ליצור חומה אנושית!", מקריא את עשרת הדיברות בקול עמוק סטייל רפי גינת, ולאולם פורצים בסערה מיטב גברברי המשפחה, וגם אבא שלי, מחזיקים בחופה (?) שמתחתיה צועד הגמד החוגג מחזיק בידו ספר תורה עשוי מקרטון.

נערות פרחים לבושות בטוגות פיזרו ורדים לפני הצועדים, ופתאום המנחה התחיל לשיר את "אדון עולם". זה שיר כל כך מעצבן. תמיד בסוף מתחילים לשיר ולמחוא כפיים ממש מהר, ונדמה לך שעוד שנייה תמות מעודף ריגושים.

• הדלקת נרות

כמובן שקראו לי להדליק נר. לא הייתי באירוע אחד שבו נתנו לי לשבת בשקט ולהתפעל מהחומוס התעשייתי שהגישו. שוב לנשק את כולם. שוב צילמו אותי. שוב עיוותו לי את השם. בחייאת רבאק, כמה כבר אפשר לעוות שם שיש בו 2 אותיות?

• שיח פולניות מסביב לשולחן

במחטף דרמטי נתפסו מקומות הישיבה שלנו ליד הצד שלנו במשפחה (הו שיט), ונאלצנו לשבת עם האויב. נשבעת ששמעתי אחת מהן עונה לשאלה "מה שלומך?" ב"את יודעת, לא מתלוננים, אבל קשה".

• דאנס בייבי דאנס!

3 רקדניות חמודות וחינניות היו שם. טוב, 2 מהן היו חינניות. השלישית נראתה 2 טיפות אצטון כמו מייקל ג'קסון בתקופה הרעה שלו, כולל האף המתפורר. זקן רופס וסוטה תופס אחת מהן ומחרמן אותה למוות. כעבור מס' שניות נצפה כתם חשוד באזור מכנסיו.

• Sms  שהתקבל אי שם בדרום

"מיקס של שרית חדד. צבטו לי בתחת. שיר של שלומי שבת, אבא שואל אם זו שירי מימון."

תראו. אני יודעת שעוד לא התחלתי אפילו לצחוק על מה שהלך שם, והיה הרבה. השמטתי את הקטע שבו הכריחו אותי לרקוד, ואת הקטע שבו סבתא הכריחה את סבא ללוות אותי עד הדלת. אני בת 20 ____!!! (מחפשת חלופה ערבית ל"גאד דאמיט!").

אבל לא נורא, תתגברו, יהיו עוד בר מצוות, והמשפחה שלי לא תיכחד בקרוב.

מסר אישי: קצינים יקרים מהמחלקה שלי, אתם מגעילים אותי.