טל נגד העולם

שלום שלום!

היה לי שבוע מטורף אפילו בסטנדרטים של אנשים נורמאליים (אצלי כדי ששבוע ייחשב מטורף מספיק שמישהו יבקש ממני להעביר לו את הפטל בחדר אוכל. היום זה פטל, מחר זו אהבה.)

אבל למה לספר דברים מעניינים כשאפשר למרוח אירוע שולי על פני 1000 מילה?

קרוסלה עם סוסים! קרוסלה עם סוסים!!

או בשם האחר: יום כיף לאכ"א בלונה פארק.

קצת ידע כללי:

חיילי אכ"א הם הדובדבן בקצפת הג'ובניקים.

שוכני השילוש הקדוש: קריה – שלישות – עזריאלי

הייתי בל"פ לא מזמן, כי הרי בחורה אינפנטילית כמוני חייבת את הביקור השנתי שלה ברכבת השדים (המכשפה נגעה לי בראש!).

בפעם ההיא התחלתי לחטוף כאבי ראש מהמתקנים, ואפילו שמעתי את עצמי במעורפל אומרת את המשפט "אוי תראה איזה תור! עזוב אותך מרכבת הרים, בוא נעלה לרכבל".

יצאתי מהל"פ בהרגשה מעט..משונה..הרגשתי..זקנה!

אני אף פעם לא מרגישה זקנה! (טוב, אולי רק אחרי מרתון "אודטה נלחמת בקמטים בעזרת מסיכה ביתית של אבוקדו אורגני דבש וגרגירי שומשום טחונים דקדק".)

עדיין יש לי את כל השיניים. אפילו אחת מזהב שאימא שמה לי בפה כדי שיהיה לי ממה לחיות כשאני אהיה גדולה. אתם יודעים, התרחיש הצפוי -  סופת הוריקן גדולה תשמיד את המדינה, נחזור לימי קדם ואני אוכל להחליף את שן הזהב הרקובה שלי במעט לחם חובזה.

טוב, אני סוטה מהנושא. להתרכז טל, להתרכז.

הגעתי  להיכל השעשועים, הרוח קצת נשבה

חילקו שם קלח תירס בחינם, ידעתי – זו אהבה

עברו מספר דקות – הופיעו עננים

ירדו גם הגשמים, אבוי, נרטבו החיילים

מי שלא ראה ג'ובניקים נרטבים בגשם לא ידע הנאה מימיו.

ההיסטריה, הדמעות, צעקות "מעיל הזמש החדש שלי נהרס!".

הייתי יכולה ליהנות מכל זה מאוד אם לא הייתי עסוקה בחישוב כמה ימים נותרו לי לחיות.

עמדנו כולנו מתחת לסככות, מאוחדים וגאים (חיל כללי – החיל שלי. לא כולל ימי ו' ועמידה ממושכת בשמש.)

פתאום הופיע הרנ"ג.

הבנאדם אליל.

יורד מבול בחוץ (כמה תוכניתנים אפילו התחילו לתכנן את תיבת נוח XP), והוא מסתובב לו בגשם בלי מטריה וצועק לנו הוראות במגאפון.

שיערנו שהוא אמר:

"אל דאגה – המים מוכרים למפקדת המחנה והיא מטפלת בגורם העוין ברגעים אלו"

מסתבר שמה שהוא באמת אמר היה:

"חבורה של אשכנזים! צאו משם ולכו לאכול צוהוריים!".

נו, שיהיה.

אח"כ פינו את כולנו למקום מקלט.

אוהל ענק שבו יכולנו ליהנות מבריכות כדורים ומהרצת דאחקות נאור ציון ("רצת עכשיו בגשם או שאתה פשוט שמח לראות אותי?")

אחרי שכלאו אותנו חצי שעה ווידאו שכולם נרטבו ועומדים לחטוף דלקת ריאות, שיחררו אותנו הביתה.

מה המסקנה?

למלי לוי יש קול מעצבן.

ובמובן הרחב יותר?

טל, לא משנה איפה היא תהיה, תמיד תגיע הביתה ב-12.

שבוע נפלא שיהיה לכם.