טל נגד העולם

הו שלום ושלום!

הגעתי להחלטה.

אני אחזור לכתוב.

אני אזכה בחזרה בתהילה, בפרסום, בהערצה העיוורת, בהמון הזועם שעמד מתחת לביתי וצעק "תפסיקי להתלבש עם חלון פתוח!".

שוב אוכל להסתובב ברחוב גאה ולהגיד "זאת אני מהבולוג! אני מלכת האינתרנת!".

אולי אני אספר לכם קצת מה קורה איתי בימים אלה.

אני אדמיין שאיכפת לכם, אתם תדמיינו שזה מעניין, יהיה נפלא.

אני אשתדל לא לגלוש לשיחת זקנות שנפגשות אחרי שלא ראו אחת את השנייה שבוע, ושמשלימות פערים בסגנון "כדורים שנטלתי – 87, מספר הפעמים שהבן שלי התקשר – 3, מספר הורידים הבולטים שיש לי ברגל – 1021".

אז. כרגע אימא שלי בחו"ל.

מצד אחד מחד גיסא הקלה, כי לא כל כך הסתדרנו בזמן האחרון, כי, טוב, בואו נודה בזה, בגללה. כמובן.

מצד שני, אני צריכה ממש לעשות משהו, לבצע פעולה, להפעיל שריר אם אני לא רוצה להיכחד מעל הכוכב הזה מורעבת מלוכלכת וקבורה תחת ערימה של כלים מלוכלכים.

למה אני? למה הו אל עליון ואכזר? לא גרמתי רע ליותר מ 20-30 איש בחיי!

אני לא בנויה לדברים האלה. אני מהדור החדש. אני משתמשת במוח שלי ולא בגוף!

אני אדם חושב, לא פרא אדם! אני לא אעשה עוד כביסה לעולם!

ברגעים כאלו, אני מודה על שיש לי חברים יקרים ששמחים לספק לי עצות מועילות כמו "לכי לישון אצל חבר שלך כל השבוע" או "תאכלי בכלים חד-פעמיים".

בני עוולה צאצאי שטן ארורים.

טוב, קצת קשה גם לחזור לכתוב, וגם לכתוב משהו שבאמת יעניין מישהו כולל אותי.

לאט לאט שוועיה שוועיה כל דבר בעיתו, אל לכם להיות ראש לשועלים במקום אשך לעכברים וכל מיני ביטויים נחמדים אחרים שאומרים במקרים כאלה.

שבוע טוב,

טל