עד הסוף.

לפחות פה אני יכולה לפרוק בלי שיזהו אותי:\

אני כ''כ מתגעגעת אלייך. כ''כ

בתחיל השנה אמרתי לעצמי שהריב הזה לא משמעותי בעייני יותר ואתה סתם אפס ואני אכיר אחרייך עוד הרבה בחורים.

ועכשיו אחרי שעברה חצי שנה אני יכולה להגיד שבאמת הכרתי הרבה בחורים חדשים.[עם כמה זנותי שזה נשמע] אבל לא כמוך

אני כ''כ רוצה להשלים איתך אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי וזה אוכל אותי

ולמי שאמרתי מתפוצץ מצחוק עליי. כי אתה אפס מבחינת כולם מאז שעברנו לתיכון. אבל לא אפס מבחינתי.

אני כל הזמן נזכרת בך. אתמול חלמתי שביקשתי סליחה ולא סלחת. והלכתי ובכיתי את הבכי של החיים שלי ואז חברה שלי דיברה איתך ובאת אליי וחיבקת אותי ואמרת שאתה סולח ואז התעוררתי ורציתי למות שזה היה חלום.

אני כ''כ רוצה לחזור לתקופה הזו.זו הייתה תקופה מושלמת.

חלק מלחזור, זה אומר להוריד 25 קילו :| אולי זה יעזור לך להזכר בתקופה הזו שלנו?

קשה לי להאמין.

אני מתחילה עכשי לנסות להחזיר הכל אחורה , לא רק הדיאטה זה פרט שולי. היחס שלי לדברים,הצורת דיבור, ההשקעה,האכפתיות. הכל דעך מאז.

ונמאס לי,אני רוצה לחזור לתקופה שהייתי באמת באמת מאושרת. 

הדיאטה זה חלק ממנה. בתקופה הזו אם הייתי רוצה משהו הייתי נלחמת בשיניים בשביל לקבל אותו ובגלל זה כשבכיתי לחברה שלי שאני לא מצליחה להרזות והיא אמרה את תצליחי את תמיד משיגה מה שאת רוצה אז בכיתי עוד יותר. אני כן רוצה לחזור להיות אותו בן אדם שנלחם בשיניים למען מה שהוא רוצה,שאכפת לו מדברים ולא זורק זין. אבל יותר מהכל אני רוצה לחזור אלייך. חשבתי שאני יכולה לחיות בלעדייך. אחרי החצי השנה הזו. אני מבינה שלא. בחיים לא.

:\