Easy come, easy go.

עמדתי בתפריט האחרון שלי והשתדלתי לשמור כשלא יצא לי לעדכן.

בפעם הקודמת שהייתי בהפסקה נורא ארוכה מהבלוג הייתי נורא חולה.

היו לי כיבים על השקדים מה שגם לבחילות, כאבי בטן מלווה בסחרחורות, כאבי ראש וחום של 40 מעלות, ואם זה לא מספיק השקדים שלי התנפחו כל כך שלא אכלתי במשך שבוע (שתיתי כמה שיכולתי ועד שהצלחתי להכניס משהו לפה מיד הייתי מקיאה אותו) כי לא הצלחתי לבלוע או לפתוח בכלל את הפה. לא הצלחתי בכלל לדבר או ללכת וכל מה שיכולתי לעשות היה לשכב במיטה ולבכות מכאב כל כך חזק שאני לא מסוגלת לתאר אותו במילים. בשלב מסוים התחלתי להשתעל ונחנקתי כי הם חסמו לי את קנה הנשימה. מיד הובהלתי לבית החולים, שם חיברו אותי לאינפוזיה וטיפלו בי. עד היום לא ברר מה היה שתקף אותי ככה. הרופאים טענו שזו מחלת הנשיקה, אבל בדיקות הדם הוכיחו שזו לא מחלת הנשיקה ומאחר ורופאת המשפחה מיהרה למלא אותי באנטיביוטיקה (שבכל מקרה לא השפיעה בכלל) בלי לקחת לי משטח גרון, עד היום לא יודעים מה קרה לי.

עכשיו זה חזר. אני לא מצליחה לאכול (בקושי מרק עדשים) ואני משתדלת לשתות כמה שאני יכולה שלא אתייבש. הפעם לקחנו משטח גרון ועוד לא התחלתי אנטיביוטיקה. השקדים שלי שוב התנפחו וכנראה שגם הפעם אני לא אצליח לאכול בשבוע הקרוב.

אני חייבת להודות שאני קצת מפחדת להיכנס לזה שוב אבל אולי אוכל להתנחם בעובדה שארזה כמה קילוגרמים.