שקרים.... אני משקרת הרבה לאחרונה ... קודם בזהות שלי בבלוג אח"כ אני מרכיבה מסכה שמסתירה את כל מי שאני באמת אני גם מתגעגעת ללב האמיתי שלי ולא יכולה להיתנתק מהלב המלאכותי שלי... אני אוהבת רק את מי שאני יודעת שאוהב אותי
אחרת אני לא מצליחה לאהוב... אני שונאת רק את מי ששונא אותי ... אדישה למי שאדיש אלי ...
אבל הקנאה הכול כך גדולה שלי גוברת על הכול... אני מקנא במי שיודע להיות אמיתי תמיד כאלה שלא צריכים בלוג
בשביל להגיד מה שהם רוצים ויכולים לאהוב מישהו למרות שהוא שונא אותם.. אותם אנשים שעומדים מאחורי האמת ואומרים
על גופתי המתה אני לא "ישים מסכה" ואני רואה אותם מהצד ומקווה תמיד להיות כמוהם אפילו ליום אחד לעשות מה שאני
הכי רוצה להיות איפה שאני הכי רוצה להגיד מה שאני הכי רוצה... ולהיות אני.... לא אני לא ביישנית אני רק פחדנית
שלא מסוגלת להעיז בשביל עצמה... היום קראתי מסר די ברור מהבלוג של אני לא הרגשתי כאילו זה מכוון אלי אבל הרגשתי
כאילו אני מזדהה עם זה ולכן כתבתי תגובה לא בתור מיקה או בתור עצמי אלא בתור דניאל משום מה המסכה של מיקה נראתה לי יותר
מידי חשופה בכדי להציג אותה....
בורחת מהגורל כי אני יודעת שהוא רע ומר כי אני בסוף ימות וכולם ישכחו אותי...
אז למה לי לחיות מה המשימה הסודית שמוטלת אליינו(בני האדם) כלום??? אנחנו נוצרנו אבל בשביל מה???
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא