אני מופתעת מעצמי כי בזמן האחרון טוב לי אין לי הרגשת מועקה אני לא מרגישה חייבת משהו למשהוא אני מצליחה לחייך כמעט ולא ליבכות אני מרגישה כאילו כרגע יצאתי לחופשי אחרי 100 שנה של ייסורים והשפלות כליאה בתנאים לא שפויים ושנאה עצמית...אני שמח זה =) מוזר אבל חשבתי שכשאני אהיה מאושרת זה היה משחרר אבל זה לא!! אני מרגישה מטומטמת שאני כותבת על הדיכאון שבאושר הרי אושר זה דבר שכולנו שואפים אליו ומדמיינים אותו כדבר שמח שלא כורך אחריו דאגות מיותרים חובות או כול עול מסוג אחר אבל חופש זה דבר נוראי כי כש האדמה מרפה ממך אתה מרגיש חוסר ביטחון מסויים כאילו היא יכולה "להיעלם"כמובן שהיא לא אבל ההרגשה הזו של "יתר חופש" נותנת לך הרגשה נוראית כאילו זה בכול רגע יכול להיגמר להיעלם ההרגשה הזו מציפה אותי ברגשות שכולאים אותי ולמרות כול החופש הזה אני שבויה שלו. של אותו אסיר אכזרי ומכוער שהוא תקוותם של כולם "החופש". אני לא רוצה חופש אני רוצה מסגרת אתה שומע???
מסגרת שתדאג לי להרגשת ביטחון ולהרגשת שייכות אבל זה דבר בלתי אפשרי למישהיא שחיה בערעור והכחשה עצמית כ"כ הרבה זמן זה כאילו שאם יש סלאקציה אני בחיים לא יעבור לצד של המאושרים תמיד אני אהיה ילדה דיכאונית במסכה מאושרת... ככול אני יותר בדיכאון ככה המסכה שלי שמחה יותר ויותר אכפת לי ממה שחושבים... אני מרגישה כאילו המסכה שלי שואבת ממני שמחת החיים אולי אני צריכה להוריד את המסכות להפסיק לחיות בשקר עצמי כי על מי אני עובדת?!?!?! על עצמי?! אין לי חיים?! אני לא צריכה לעבוד על עצמי אני פשוט צריכה להבין שהאמת זה רק בסרט בשביל משהיא כמוני ואני צריכה להשלים אם השקר כי אין מה לעשות נכון לשקר אין רגליים אבל יש לו אותי ואני נושאת אותו איתי יחד עם כול המסכות ושאר האביזרים שעוזרים לי להסתיר את עצמי כדי שאף אחד לא ידע ואף אחד לא יראה אותי......
אני רוצה להיות פרפר לעוף בלי לדעת לאן לכיוון הרוח למקום שבו אין בני אדם ואין אכזבות במקום שבו מורידים את המסכות שותפים פנים ואומרים... אומרים כול מה שעולה לך לראש כל מה שנמצא בתוך הכספת הכול כך דחוסה וכבדה שלי כי נכון לשמור בבטן זה לא בריא אבל גם להוציא הכול החוצה זה לא בריא מבחינה חברתית.... (כלומר אם אני יספר מי אני באמת כמו כאן כולם יתרחקו ילעגו וישנאו אותי)
חופש זה לא דבר טוב אבל הוא קיים כמו סמים ואלכוהול וסיגריות גם החופש ממכר אבל החופש
זה ההתמכרות הכי מסוכנת ונוראית שיש... כי מסמים ואלכוהול וסיגריות אפשר להיגמל בכווני גמילה
או אפילו לבד בבית אם אתה חזק אבל החופש נתפס כדבר טוב שכולם שאפים אליו אז כן המסכה שלו זה המסכה הכי אמינה כי איך תסתכלו על בן אדם כשהוא יגיד לכם להתרחק מחופש??? תחשבו שהוא מוזר
מטומטם משוגע אבל סיגריות אלכוהול וסמים זה דבר רע ואנחנו יודעים את זה ומתקרבים לזה מבחירה ברע אולם אל החופש אנחנו מתקרבים מבחירה ומרצון עצום שלא עוזב לעולם .
סביר להניח שחצי ממה שכתבתי ישכח ואני ימשיך לרצות לחופש וכן גם להיכוות ממנו... להישרף לקבל מכות ממנו ולהימשך אליו כמו פרפר לאש כלומר למוות הבטוח שלו... אז נראה לי שלא לא טוב לי אף פעם אולי זה כי אני פולנייה???(לא זה סתם התלוצצות עלובה כתירוץ) אני יגיע להרס עצמי בסוף אבל זה לא נוראה כנראה נולדתי בשביל להראות לכולם שהם כול הזמן טועים אבל גם אני טועה כי אני מנסה להראות לזן החיות הכי עלוב עד כמה הם מטומטמים....
שלכם ..... מיקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא