אמא אומרת שככה אנשים ..... |
כינוי:
גברת דווקא בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2010
הרגשתי שקופה כאילו לא הייתי בכלל התעלמו ממני כאילו אינני עוד כאילו נבלעתי בלעתי את הגלולה הכול כך מרה הזו ומשכתי הלאה זה היה מבאס איך אפשר לחיות בבלי שאנשים ידברו איתך? זה לא נכון שלא דיברו אבל לא כמו פעם הייתה אדישות שריחפה מעל כול שיחה ומנעה מאנשים סביבי להתעניין הפכתי לעוד מספר על קיר מלא מסמרים שננעץ ולאף אחד לא אכפת רציתי באותו רגע לצבוע את המסמר שלי בצבע זוהר שכולם יראו טוב מאוד אותי שכול האורות היו מכוונים אלי ואולי רציתי שרק חלק מסויים מהאנשים יסתכל עלי ישמע אותי יצחק איתי וינחם כשכואב לי הלב כי קיבלתי צביטה חזקה בלב זה כואב ונכון אין דם שכולם יכולו לראות איך אני נראית מבחוץ אבל יש כאב עמוק שנכנס פנימה וסותם אותי מלהרגיש ואני כבר לא כועסת אני בוכה אבל לא עצובה אני שקטה ולא כי אין לי מה להגיד אני פשוט מונעת מעצמי לדבר כדי שאף אחד לא ידע עלי עוד כי נמאס לי לבלוע גלולות מרות!!!
| |
|