הוכלתי היום לקניון הייתי שמחה חשבתי שלעולם לא אוכל למצוא משהוא נורא ביום הזה עד שהרסת את הכול אין לי פה מקום, נכון אמא?!אני סתם ילדה קטנה מסריחה ומושתנת, נכון אבא?! אני שונאת אותכם זה לא שווה לי את זה אז אני יגור בפנימיה קטנה עם עוד 3 ילדים בחדר העיקר לא להיות במקום הנוראי הזה אם הורים אכזרים ששונאים אותי..
אף אחד לא אוהב, לא אהב אותי מעולם תמיד הייתי זאת הכיבשה השחורה של המשפחה אין לי עיניים כחולות ואני לא לבנה או בלונדינית יש לי גבה עם רצון משלה וחוש אופנה מפגר לחלוטין כול זה לא משנה כי אני סתם עוד אחת ילגה מגעילה שאתם שונאים.
נמאס לי מתי תבינו גם אנשים מכוערים חיים בעולם אל תפגעו בי זה לא נעים לי איך אני יכולה לכתוב בכזו שערת רגשות ענקית עם לב כול כך שבור ופגוע שמתחנן להיראות כמו אחת מהן אותן אחיות שלי הלבנבנות הבלונדיניות עם העיניים הכחולות רק כדי שיפסיקו להגיד "אז מה עם את לא בהירה את עדיין יפה" אני שונאת את המשפטים אלה אני לא רוצה להיות לבנה אבל אני נאלצת לרצות רק כדי להרגיש שייכת.
אבא, אמא אני כבר מחכה ליום בו היה בת 18 לשכור דירה בתל אביב שאוכל לבכר אותכם פעם בשנה או אולי פעמיים שתתגעגעו אבל אני יהיה מאושרת רחוק מאותם אנשים נוראים אני מאחלת לעצמי לגיל 18 שלעולם לא אצטרך לראות אותכם יותר אבל גיל 18 עוד רחוק והחלום גם הוא לא נראה קרוב במיוחד לכן בנתיים אתפוס לי פינה קטנה בצד הדרך ואחכה שאגדל.
אני אומרת שטויות אבל זה מה שמרגישה ילדה נסערת בת 13 ו7 חודשים מאוכזבת מהחיים.
שלכם
זיו (השם של האבא הבן זונה שלי שימות אמן ושאלוהים יקח את נישמתו לגהנום ושרק יסבול בשארית חיו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא