כול הדמיות שאני רואה בחיי ריקות והאפסורד זה שאני מציירת אותן ככה ציור אחר ציור רק את הצל בלי האיש בלי כול הפרטים הקטנים שמעצבים את האדם יכול להיות שזה קל לי אבל אומרים שאתה מצייר את מה שאתה מרגיש אני ריקה? אולי האנשים סביבי ריקים ? הכול כול כך נקי אבל במובן רע כי הכול נקי ומשעמם בחיים שלי. אני ריקה ולא רק באיזה ציור מחורבן אני ריקה באמת אני לא רואה יותר כלום אני מרגישה בלתי נראית ושאין לי מה לתרום , זה עצוב להרים ידיים ככה ולחשוב שזהו... כי אין לי עוד מה לעשות . אני עומדת אבל הנשמה שלי בתרדמת אני הולכת מתוך שינה ואין בי כלום . שום דבר לומר או לעשות , יושבת מול המחשב הזה ולא יודעת מה לעזאזל אני אמורה לעשות... לצאת עם חברות , טוב אין לי כוח אני מרגישה כול כך חלולה ריקה שיטחית ואין לי מה לתרום לשיחה . ללכת אם ההורים ? למה? אין לי חלק בחיים שלהם... לימודים זה דיי קשה לי להתמודד אז אני בורחת, ולגביו טוב אני דיי החמצתי את ההזדמנות שלי איתו. הוא לא כול כך נמצא כרגע בתמונה הריקה שלי וכול מה שאני מצליחה לצייר זה אותה ילדה בלי פנים או בגדים או איברים כולשהם רק מסגרת של ילדה שמזמן ברחה.
אני עמדתי שם ורגלי התקשו לא ידעתי מה לומר, הכול עצר לשנייה הרגשתי כאילו אני רוצה לחייך אבל גם לברוח התבלבלתי. הכול היה נראה כול כך לא פשוט. וכשסוף סוף הצלחתי לומר משהוא יצאו מפי שתי מילים מטופשות שכול כך לא שיקפו אותי כי אמרתי "אז מה?" הוא המשיך הלאה לכיוונו ואני גם רגלי הבטון שלי נחנקתי ולא ידעתי מה לעשות ... הגיע לי הרגשת המחנק הזאת , זה גם מה שגרם לי לצייר במחברת ובסופו של דבר להבין כמה אני ריקה, למה אי אפשר להחזיר את הזמן או אפילו לעצור אותו בשביל לחשוב שנייה לפני שעושים עוד צעד לקראת טעות, הלוואי ויכולתי לחזור אחורה ולחייך פשוט ככה אולי אז לא הייתי מרגישה כול כך מטופשת ומגעילה על התנהגות כול כך לא איכפתית ,ושטחית.
בבקשה מישהוא למור לי שהכול לטובה !!!!!!
ואם אתה שיודע שזה אתה מי שאני מדברת אליו קורא את זה אז תדע שאני מתנצלת אל שאני מטומטמת , זה לא חלק מהקסם שלי זה חלק מהשריטות שה' נתן לי או בעצם שאני עשיתי לעצמי במהלך החיים [כי דיי להאשים את אלוהים].
לילה טוב ואל תחזרו על טעיות של אחרים .
ויותר חשוב על תחלמו שהכול יסתדר נהדר כמו בסרטים כי זה לא תתפשרו .
ילצ'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא