זה לא משנה איך למה או מתי הוא יכול להיתנהג איך שהוא רוצה הוא יכול לאכזב הוא יכול לפגוע הוא יכול להכאיב הוא יכול לשמוח אני יסלח לו ואני אפילו לא יודעת למה כשאני רואה אותו הכול נראה בסדר עד הפעם הבאה שהוא מתנהג ככה... ואז הכול חוזר על עצמו, נמאס לי מזה אבל אני מפחדת שאם אני יגיד או יעשה משהוא אני יפסיד אותו ואני לא יכולה להתמודד אם זה שוב.... אני פטאתית כול כך הייתי מענה אותו אבל הוא עושה את זה בעצמו לבד.
אני לא מאוהבת בו אני דייי בטוחה אבל משהוא בו גורם לי לחשוב על עצמי כיותר טוב ממה שאני אז עד כמה פטאתי זה נשמע עד עכשיו?? טוב אז אחד על אחד אני לא יכולה שלא להיות מוקסמת מהעומק של השיחות וההבנה שלו אבל כשיש עוד אנשים הכול בדיחה אחת גדולה וזה דיי מצחיק אותם... עצוב :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא
