ילדים, כבר מגיל צעיר אבא שלכם ידע שהוא קצת שונה משאר הילדים, למרות שכמו שאתם יודעים, לא היו לכך הרבה סממנים חיצוניים - אבא שלכם נמשך לבנים. אבל אבא שלכם היה מהמכחישים הכבדים. עד שיום אחד, אי שם בגיל 21...
"די! אני לא יכול עם זה יותר! אין לי חברה, אף פעם לא הייתה לי, אני לבד..."
"לא נכון, היתה לך חברה בכיתה ד'..."
"זה נחשב?"
"לא."
"גררררררררררררררררררר"
אז החלטתי לקחת את החיים בידיים. אמנם עד אז התרכזתי מאוד בלימודים, בתיכון, באוניברסיטה, ונכון שבאותה תקופה מרבית חברי היו חנונים מחוסרי חברות/ניסיון רומנטי כלשהו - אבל החלטתי שלי מגיע יותר מזה.
אז כמו שכל אדם שקול היה עושה - החלטתי לבצע ניסוי. מטרת הניסוי היתה להחליט אחת ולתמיד - האם נועדתי לבלות את שארית חיי עם בחורה או עם בחור.
הרעיון היה כזה: אני אעשה כל מאמץ סביר כדי לקדם קשר עם בחורה, והכוונה היא לא לשיחה מבויישת במסדרון אלא ממש לדייט עם נשיקות והכל. אם זה לא יצליח - עוברים לתוכנית ב'.
תמיד יש תוכנית ב'.. מה התוכנית? נכון! לעשות בדיוק אותו הדבר רק עם בחור...
אחרי כל זה כבר אוכל לבחור כמו שצריך, או לפחות זה מה שחשבתי.
אז אבא שלכם הסתובב בקמפוס וחיפש בחורה שתהיה מוכנה לצאת איתו. נכון שהיום זה נשמע לכם אבסורד, אבל אז אבא שלכם היה נאה ושרמנטי והיה לו סיכוי לא רע בכלל להצליח במשימה.
מה שהוא לא ממש תכנן הוא שזו תהיה היא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
