איך פגשתי את אבא

ילדים, הקשר הראשון של אביכם עם בחור אמנם לא היה הצלחה אדירה, אבל הוא בהחלט גרם לו להבין עבור איזו קבוצה הוא משחק. (התשובה היא כמובן - אף אחת, תמיד הייתי גרוע בספורט) אבל מה שחשוב יותר - תם עידן הניסויים. לא עוד הבנים או הבנות, ללא ספק הבנים. ובגדול.

אז אחרי שהבנתי את הבשורה המרעישה, לא נותר לי אלא להסיק באופן די חד משמעי - אני הומו. כן כן, איך שלא נהפוך את זה, בחור שנהנה מלהתנשק עם בחורים אחרים הוא ללא ספק ה-ו-מ-ו-ס-ק-ס-ו-א-ל. זה דווקא היה ממש קל, ומרגע שזה נקבע סופית - התחילו לעלות השאלות המטרידות - למה להסתיר את זה? במה יש לי להתבייש?

אבל חוץ מדוד רביב, חברי הטוב, שכבר ידע מזמן על כל ההתלבטויות וההתנסויות, וכמה חברים וירטואליים - אף אחד לא באמת ידע. למזלנו, זה עמד להשתנות במהרה. ידידה טובה בדיוק חזרה מחצי שנה בחו"ל, והיתה אצלי בביקור ראשון מאז. לא תכננתי ששום דבר יעלה, אבל איכשהו כשהיא שאלה, לא הצלחתי לחשוב על שום סיבה טובה לשקר. וכך נחשפה לה האמת, ולמרות שהיא היתה מעט מופתעת - היא קיבלה את זה טוב מאוד, ואפילו עם חיבוק.

בחודשים הבאים אני ואותה ידידה התקרבנו מאוד, לאור הסוד המשותף החדש, היא הקשיבה, תמכה ויעצה. היא היתה אחת הסיבות המרכזיות שהפסקתי עם כל רעיון הסטוצים, וגם, היא הכריחה אותי לדון בעצמי עם עצמי (ואיתה), ובעובדה שזה לא כזה נורא להיות הומו. לפעמים זה אפילו כיף (לא שמתם לב אף פעם שבנות הן עם נוראי ילדים?). היא גם הכירה לי לראשונה את אחד הזמרים שעזרו לי הכי הרבה להעביר את התקופה המוזרה ההיא - רופוס ווינרייט (אתם חייבים לשמוע כמה שירים שלו! אולי עוד יש לי כמה דיסקים שלו במחסן... דיסקים! אלה הדברים העגולים שפעם שמרו עליהם מידע... אולי יש לנו קורא דיסקים עדיין איפשהו, נחפש אחר כך...).

באחת הפגישות הבאות שלנו, דיברנו על העתיד, על איפה אנחנו רואים את עצמנו עוד 20 שנה. פתאום חזון האהבה, בית פרטי עם גינה, ילדים - התערער לו קצת (אתם צוחקים היום ילדים, כי אחרי עבודה קשה אני ואביכם השגנו את כל אלה, אבל אז זה בכלל לא נראה מבטיח...). בסופו של דבר היא אפילו הציעה שנעשה ילד משותף ונגדל אותו יחד! אני ובן זוגי, היא ובן זוגה! בזמנו חשבתי שזה מטורף לחלוטין, ולקחתי את ההצעה די בקלילות, מצד שני הערכתי את הנכונות - אבל אלה היו חלומות נעורים, ילדים. בסופו של דבר, משפחה היא משפחה - הרבה אנשים שאוהבים זה את זה ושאכפת להם זה מזה, וזה כל מה שחשוב.

אז אחרי שעברתי עוד שלב בהכרה העצמית, החלטתי שעוד יהיה מוקדם לספר לכל העולם. אני צריך עוד להכיר את העולם החדש הזה - לראות כמה מסובך זה לבנות קשר עם בחור, כמה אני אוהב את זה - ואם לא כדאי, אולי במקרה, להגר בחזרה לעולם הבנות. אז בינתיים חזרתי לגלוש באתר ההיכרויות הידוע לשמצה - בתקווה למצוא לי אהבה אמיתית, או לפחות משהו מספיק קרוב לזה. איכשהו היא הגיעה מהר יותר מהצפוי...