איך פגשתי את אבא

ילדים, החיים לא היו כל כך פשוטים בדרך לאבא, והרבה פעמים מצאתי את עצמי תוהה האם כבר פגשתי אותו אבל אולי לא בתזמון הנכון. 

בפעם האחרונה סיפרתי לכם על רותם, שהיה בסך הכל בחור ממש חמוד, מאוד הטעם שלי (ובדיעבד גם מזכיר את אבא שלכם בכמה מובנים... רק שאבא שלכם יותר טוב ), אבל איפשהו במבחן החברים - נכשלתי. או "הוא לא היה בנוי למשהו רציני", כמו שהוא הגדיר את זה.

אחרי שנגמרו העניינים עם רותם נכנסתי לתקופת חוסר דייטים שכזו. אני חושב שכולם מגיעים לשלב שבו הם פשוט לא יכולים להסתכל על בחור יותר (במיוחד אם הם גברים סטרייטים... אבל גם אצלנו בקהילה). עולם הדייטינג הוא עולם זר ואכזר, ולמרות שהיו לי את חוקי הג'ונגל שלי (שעל רובם כבר סיפרתי לכם...) עדיין המצב לא היה תמיד פשוט. אז לקחתי פסק זמן - מאטרף - אתר ההיכרויות המיתולוגי, ובכלל מבחורים, כדי לנקות קצת את הראש. כך במשך כמה חודשים טובים העברתי את הזמן בלהשקיע בעצמי ובתחביבים שלי, במקום בלנסות למצוא את האחד. אז נכון, אפילו אני הבנתי שזה לא יחזיק הרבה זמן, אבל כתקופת מנוחה זה היה אפקטיבי ביותר.

יום אחד פנה אלי במסנג'ר לא אחר מאשר רותם ב"היי" תמים. ילדים, כשבחורים שזרקו אתכם פונים אליכם ב"היי" תמים זה אף פעם לא יכול להיות טוב. אבל לא היו לי הרבה ברירות ושיחקתי את המשחק - גייסתי את החיוך הכי מאולץ שיכולתי למצוא והשבתי ב"היי מאמי!". טוב, לא באמת, אני מניח שהחזרתי איזו ברכת שלום סטנדרטית, והוא המשיך...

"תשמע, אני יודע שזה לא ממש הוגן כלפיך אבל..."

כבר פתיחה גרועה. למרות שדי צפויה, בכל זאת, אם הוא פונה הוא כנראה צריך ממני משהו, ומכיוון שהוא זרק אותי כנראה שזה לא יהיה הוגן. נתתי לו להמשיך..

"חשבתי על זה ואני רוצה לתת לנו עוד צ'אנס!"

פה כבר חשדתי.

ילדים, הזדמנויות שניות עם בני זוג הן אף פעם לא רעיון טוב. לצערי לקח לי לא מעט זמן להפנים את זה. אז נכון, לכל הטיפוסים הרומנטיים שבינינו זה מאוד מדגדג - כי אולי באמת פגשתי את הבחור המושלם בשבילי, בעלי העתידי - אבל פשוט לא בטיימינג טוב. והרי כידוע בחיים הכל עניין של טיימינג. אז בוא ננסה בזמן אחר - ומי יודע? אולי זה יעבוד.

אז זהו.

שלא.

הטיימינג מתחיל להספר מהדייט הראשון, אם פספסתם את הרכבת - אבוד לכם.

נחזור לרותם - פה התחילה שיחה לא מאוד מעניינת, שבה אני שאלתי את הקושיות המתבקשות ("מה נשתנה?"), ורותם כמובן התחמק. לטענתו הוא חשב על זה, והגיע למסקנה שזה בכל זאת יכול לעבוד בינינו. אני מצידי קצת נהנתי מכל הסיטואציה שבה בחור יורד על הברכיים בשבילי (ואפילו בחור שדי חיבבתי), וחקרתי אותו לגבי דברים שהוא הספיק לעשות בחודשיים שלא התראנו בהם (עם בחורים, בחורות, גמדים וכו'). הוא כמובן פטר אותי ב"כמה דייטים כושלים". 

בהמשך הבהרתי לו שאני לא בחור של הזדמנויות שניות - מה שהיה היה, ולהחזיר את השעון לאחור יהיה בלתי אפשרי. אבל הבחור המשיך להתחנן ולהתעקש...

פה כבר צעדתי צעד לקראתו והנושא הבא שהתמקדתי בו היה "תיאורטית אם אני אתן לך צ'אנס נוסף - איך נבטיח שמה שקרה לא יחזור?", בסופו של דבר התשובה שלו היתה "סמוך עלי".

כאן, ילדים, הייתי בדילמה קשה. מצד אחד - מבחינתי לא היתה סיבה שהעניין יגמר, והנה בא הבחור ומציע לי להמשיך מאותה הנקודה. מצד שני - זה כבר נגמר פעם אחת, והוא זרק אותי, האם בכלל אני יכול להרגיש כלפיו שוב את אותם רגשות כאילו כלום לא קרה?

מה אתם הייתם עושים?