איך פגשתי את אבא

ילדים, לאביכם תמיד היתה תיאוריית קונספירציה שהתאמתה ביותר מידי מקרים - דווקא כשאתם בקשר או בהפוגה מדייטינג, מגיעים כל הבחורים השווים ומנסים את מזלם. זה משהו בהורמונים שמושך אותם, או הקרירות הסקסית שאתם משדרים. עוד לא החלטתי. אבל זה בטוח עובד, וזה תמיד גורם לכם לעמוד בפני דילמות מפתות ולא פשוטות.

כך קרה שמספר שבועות אחרי שקובי החליט לסיים את יחסינו, הכרתי באטרף את ליאור. זה היה חמישי מאוחר בערב, ולאחר החלפת דין, דברים ואפילו תמונות, עברנו לשוחח במסנג'ר. ליאור היה קצין בחיל המודיעין, בעל מראה חביב ביותר, ובעיקר איש שיחה כלבבי. זה די מצחיק כשחושבים על זה, העובדה שציינתי בכרטיס האטרף שלי שאני קצין גרמה לשני סוגים של אוכלוסיות לפנות אלי בקביעות - קצינים (בעבר או בהווה), או כל מיני אנשים עם תסביכי קצונה (נפילי בה"ד 1, סתם חיילים עם ראש גדול שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם - וכו'). בכל מקרה לגבי ליאור - משהו בשיחה איתו באמצע הלילה הרגיש מאוד כיפי וזורם, ומהר מאוד גם גילינו שאנחנו גרים בקרבת מקום. מה שגרם לו להזמין אותי לקפה למחרת היום.

באותה תקופה שאחרי קובי, ושבועיים לפני הטיסה הגדולה שלי לחו"ל ולמעבר תפקיד, לא רציתי להתחיל שום מערכת יחסים חדשה. היה לי ברור לפי חוק הרצף שאי אפשר לקטוע לחודש מערכת יחסים שנמשכה רק שבועיים. העדפתי לקחת פסק זמן מבחורים, ולהתחיל שוב לאחר שאחזור. בתקווה ע"י חידוש מערכת היחסים הבלתי גמורה עם קובי. אז עשיתי מה שלא עשיתי מעולם לפני והסברתי יפה לליאור שכרגע אני לא מחפש קשר. אני לא בטוח איך ליאור פירש את האמירה הזאת (בדיעבד אפשר להבין אותה בכל מיני דרכים לא ראויות...), אבל הוא הרגיע אותי שגם לו לא ממש ברור מה הוא מחפש ולא יקרה כלום אם נחלוק איזה קפה לא מחייב.

בליאור היה משהו קיבוצניקי כמו שאני אוהב, יכולתי לראות את זה בין השורות, היה לי ברור שהוא מאלה שמסתובבים עם שורש וג'ינס (סמיילי מאוהב). אז בלי לחשוב יותר מידי - נתתי לו את מספר הטלפון שלי. הוא הופתע מהישירות, והחזיר במספר טלפון בעצמו. סיכמנו שנשוחח למחרת בצהריים, כדי לתת לשנינו הזדמנות לישון עד מאוחר. 

למחרת בצהריים הוא הציע לי להפגש לקפה שחור, על גזייה, באמצע העיר. אני חייב לציין שאהבתי מאוד את הקונספט, אבל פחות אהבתי קפה שחור. למעשה, עדיין אני לא סובל קפה שחור, והצעתי בנימוס להמיר את הקפה בתה. ליאור פחות זרם עם הרעיון והציע חלופות - קפה בבית קפה, או אפילו גלידה. למותר לציין שזה היה אחר צהריים קיצי וחם ולכן גלידה נשמעה כמו פתרון אטרקטיבי ביותר! ליאור היה מחוסר רכב, ולכן קבענו שאני אאסוף אותו ונלך יחדיו לאכול קצת גלידה. 

כעבור מספר לא רב של דקות עלה לרכב בחור חביב מאוד, עם ג'ינס ושורש (אמרתי לכם!), שהיה דומה לתמונות שראיתי אך ערב לפני. השיחה מיד זרמה לה לכל מיני מחוזות. קנינו גלידה בגלידריה ישנה כזאת - עם גלידות בטעם פירות תעשייתי, אבל בטעם של ילדות, והלכנו לשבת לנו בגן ציבורי שקט בקרבת מקום. הוא עשה רושם באמת מקסים, בחור חריף ואינטליגנטי אך עם זאת קליל ומשעשע. דיברנו על מגוון נושאים, כולל על חוויות שלנו מעולם הדייטינג בקהילה הגאה, ועד לדברים שעשינו בצבא ומדוע אנחנו גאים בהם. כעבור כשעתיים התקפלנו חזרה והקפצתי אותו לביתו, נפרדנו בלחיצת יד חברית. 

אני חייב לציין שלמרות שזה לא באמת הוגדר כדייט, ולמרות שזה היה באמצע היום (והרי אתם יודעים מה אבא אומר על דייטים באור יום), הרגשתי קצת פרפרים בבטן לגבי ליאור. יתכן שאפילו הייתי מנשק אותו בנסיבות מסויימות... אז לאחר הפגישה לגלידה, שנינו מצאנו לנכון לספר זה לזה שהיה לנו באמת כיף ושצריך לעשות את זה שוב מתישהו. 

ולפינת הסרט השבועי לילד -

בשבועות הבאים ליאור רק סיבך לי את התמונה. מצד אחד - קובי, שרק רציתי להתחתן איתו, אבל שהיה דתי ושלא ממש הבנתי מה נסגר איתו, ומצד שני - ליאור, שאמנם נפגשתי איתו רק פעם אחת, אבל הוא לגמרי שווה פגישה נוספת (בינתיים שמרנו על יחסי שיחות מסנג'ר...).

ילדים, באותם ימים הרגשתי כמו אמא שצריכה לבחור את אחד מילדיה. פשוט לא הייתי מסוגל להחליט! התחלתי לדמיין את כל הסיטואציות האפשריות, ולנסות להבין מה אני מעדיף שיקרה.

אבל כזכור, תוך כמה שבועות כבר הייתי בחו"ל, בין נופים ובילויים - ושני הבנים כבר לא הטרידו את מנוחתי... עד החזרה לארץ, זאת אומרת.