טוב, אני מה זה מצטערת על הייבוש.. אני יודעת שחיכיתם לפרק.
- פרק 8 -
איה- "היי"
אלירז- "וואי.. חשבתי כבר שלא תבואי."
איה- "לא.. אפשר להגיד עליי הרבה דברים, מבריזנית אני לא. בשביל מה קראת לי ?"
אלירז- "את לא מבינה בכלל כמה חשבתי על מה שאני יגיד לך עכשיו."
איה- "פשוט תגיד."
אלירז- "איה.. אני לא יודע מה את חושבת עליי ואת האמת שכבר לא אכפת לי, אני רק רוצה להגיד לך את זה.."
איה- "את מה?"
אלירז- "איה.. אני רוצה להגיד לך שיש לי רגשות אלייך, ואני רוצה שננסה להיות ביחד ואת לא חייבת להסכים, אבל אני רוצה שתסכימי כי אני באמת מרגיש אלייך"
איה- "באמת?"
אלירז- "כן.. אני לא אומר את זה סתם, אני רציני."
איה- "וואי.."
אלירז- "כשנישקת אותי אין לך מושג בכלל מה זה עשה לי.. ואני כל הזמן מסתכל עלייך בשיעור.. בהפסקות.. אני לא יכול להפסיק להסתכל עלייך."
איה- "אלירז.." לחשה. "אם אתה רוצה שננסה להיות ביחד, אז יש לי תנאי אחד.."
אלירז- "תגידי! הכל! אני יעשה הכל בשביל שזה יצליח.."
איה- "טוב, אז.. אני רוצה שתהייה אתה, פשוט אתה, בלי כל המסכות מסביב.."
אלירז- "אני אוהב אותך את יודעת?" הוא אמר ונישק אותה.
איה- "רגע! אז מה אנחנו? חברים?"
אלירז- "כן, נראה לי, לא?"
איה- "כן.." חייכה והפעם היא זאת שנישקה אותו.
למחרת בבוקר קמתי עוד חושבת על מה שקרה אתמול עם תום.
היום יש להם משחק של הקבוצה, הבטחתי לאלון שאני יבוא.
אלון- "יאללה תרוצו קצת זה אימון אחרון לפני משחק! אני לא מתכוון להפסיד!"
האנשים התחילו להיכנס לאולם..
נכנסתי לחדר הלבשה וראיתי את הבנים מתארגנים.
תום- "באת..." אמר לי וחייך.
אני- "כן.. אלון ביקש שאני יבוא."
תום- "אה.. אז באת בשבילו?" שאל מאוכזב.
אני-"גם בשבילך.." חייכתי.
תום- "איזה כייף לי." חייך חיוך גדול.
אני- "איפה אלון?"
תום- "הוא הלך שנייה, הוא תכף יחזור."
אני- "טוב.."
תום- "חשבת על מה שאמרתי לך אתמול?"
אני- "כן.. ואני לא יודעת מה לעשות."
תום- "למה?"
אני- "תום.. אני לא רוצה לפגוע באלון."
תום- "תפרדי ממנו בבקשה, תהיי איתי."
אני- "זה לא פשוט תום.. אתה אומר את זה כאילו זה דבר קל לעשות.."
תום- "את אוהבת אותי?"
אני- "אתה אוהב אותי?"
תום- "כן.. ואת?"
אני- "כן.. בוא..." לחשתי לו.
לקחתי אותו לאחד החדרים האחרים והתנשקנו.
אלון נכנס לחדר ההלבשה וראה שחסר לו שחקן.
אלון- "מה זה? איפה תום?"
בר- "הוא הלך רגע.."
אלון- "לאן? אנחנו דקה לפני משחק!!" התעצבן.
בר- "לא יודע.." אמר לו והמשיך להתלבש.
אלון יצא מחדר ההלבשה לחפש את תום.
אני- "עוד יראו אותנו.. שש.." אמרתי וצחקקתי.
תום- "לא אכפת לי.." צחק והמשיך לנשק.
אלון ראה את דניאל ותום מתנשקים ועמד מאחורי הדלת כדי שלא יראו אותו.
אני- "טוב יאללה.. המשחק עומד להתחיל.. לך.."
"תום.." שמעו את אלון צועק ומחפש אותו.
אני- "שיט ! תתחבא!"
תום- "איפה...?"
אני- "נו כנס למקלחת!!" אמרה בלחץ והכניסה אותו לאחת המקלחות של הנבחרת.
אלון נכנס לחדר וראה את דניאל.
אלון- "מה את עושה פה?"
אני- "באתי לראות את המשחק.."
אלון- "אה.. ראית את תום?"
אני- "לא.. הוא אמור להיות בחדר הלבשה לא?"
אלון- "לא.. הוא לא שם.."
אני- "אהה.. טוב בוא נלך לחפש אותו." עמדה לצאת מהחדר.
אלון- "רגע!"
אני- "מה?"
אלון- "נשיקה.." הוא התקרב אליי, לא ידעתי מה לעשות.. נישקתי אותו בלחי.
אלון- "מה קרה?" הוא שאל מופתע מזה שנישקתי אותו בלחי ולא בפה.
אני- "אני קצת חולה.. שלא תידבק"
אלון- "טוב בואי." אמר ושניהם יצאו לאולם.
תום יצא מהמקלחת ורץ מהר להתלבש.
הוא רץ מתנשף למגרש, שנייה לפני שהשחקנים עלו.
אלון- "איפה היית?! חיפשתי אותך!"
תום- "כן.. הייתי בחדר הלבשה התלבשתי.."
אלון- "אבל לא היית שם.."
תום- "אני כן" שקרן.. חשב לעצמו אלון.
אלון- "טוב לא משנה, העיקר שבאת, עוד שנייה, הקבוצה הייתה עולה בלי קפטן."
תום חייך חיוך מתנצל ורץ אחריי כולם.
כבר במחצית הראשונה הקבוצה שלנו היתה הפסידה, הסתכלתי על תום וראיתי עליו כמה שהוא עצבני, הסתכלתי על אלון והוא היה אפילו עוד יותר עצבני ממנו.
השחקנים ירדו לחדרי הלבשה. כולם עצבניים, כועסים, מתוסכלים.
אלון- "איך דבר כזה קורה?!" צעק עליהם.
אף אחד לא ענה, כולם פחדו, שתקו.
אלון- "אני לא מבין! באמת שאני לא מבין! איך דבר כזה קורה לנו? איך אתם נותנים שהאפסים האלה ינצחו אותנו? תלחמו!! אתם מאבדים כדור ואפילו לא נלחמים עליו ! כנראה שכחתם מה זה לשחק כדורסל, אתם פשוט חבורה של נקבות!! תתאפסו על עצמכם ומהר!! אתם עכשיו תעלו למחצית השנייה ואני מאוד מקווה בשבילכם שלפחות תצליחו להשוות! כי אם לא אני באמת כבר לא יודע מה לעשות!" צעק, בעט בלוקר ויצא מהחדר בעצבים.
הוא השאיר את השחקנים המומים, הם בחיים לא ראו אותו צועק ככה.
אני- "היי." אמרתי לאלון.
אלון- "צדקת. באמת אנחנו נפסיד."
אני- "דיי מאמי.. אתה יודע שלא באמת התכוונתי לזה. תקווה לטוב, אתם תנצחו."
אלון- "חבורה של אפסים יש לי פה בקבוצה.. אחד אחד."
אני- "דיי אל תהייה עצבני זה רק משחק"
אלון- "דניאל זה לא רק משחק! זאת הקבוצה שלי!"
אני- "לא יודעת מה להגיד לך.."
אלון- "אז אל תגידי כלום! עדיף שתשתקי, יותר טוב !" הוא צעק והשאיר אותי המומה.
אני- "ווואי אלון מה עובר עלייך? אתה מוכן להסביר לי?!"
אלון- "כלום לא עובר עליי.. אולי עלייך עובר משהו." אמר בשקט.
אני- "לא.. מי שעובר עליו פה משהו, זה רק אתה!"
אלון- "את בטוחה? אין לך משהו אולי שאת צריכה לספר לי?"
אני- "מה אני צריכה לספר לך..?"
אלון- "לא יודע, תגידי את."
אני- "לא.."
אלון- "טוב אין לי כוח לזה עכשיו.. המחצית השנייה תכף מתחילה ואני לא רוצה להיות יותר עצבני ממה שאני כבר." הסתובב והלך.
אני- "אז תלך ! תברח! זה בטח יפתור את הכל נכון?!" צעקתי אליו מרחוק והוא כבר הלך.
"הם מפסידים.." אמר אלירז לאיה.
איה- "כן.." אמרה והמשיכה לחפש את דניאל בעינייה.
חיפשתי את איה ואלירז, וראיתי אותם בקהל ועליתי לשבת לידם.
איה- "דיברת איתו?"
אני- "כן.. הוא עצבני."
איה- "אני צריכה לדבר איתך אחר כך.."
אני- "גם אני.. קרו כל מיני דברים."
איה- "מה?"
אני- "אחרי זה.." לחשתי לה.
הדר נכנסה לשירותים וראתה את שיראל יושבת בפינה לבד.
הדר- "למה לא באת למשחק?"
שיראל- "לא התחשק לי לראות את הפרצוף של תום.."
הדר- "חבל.. בואי, תכף מתחילה מחצית שנייה."
שיראל- "הם מנצחים?"
הדר- "בנתיים לא.."
שיראל- "הלוואי שלא ינצחו! מגיע לו!"
הדר- "דיי שיראל.. תעזבי אותו, הוא לא שווה אותך." אמרה והתכופפה אליה לרצפה.
הדר- "עכשיו תקומי.. הרצפה מלוכלכת פה לאללה, קומי ותבואי איתי למשחק.. תראי לו שלא אכפת לך ממנו. את תראי שהוא עוד יחזור אלייך על ארבע."
שיראל- "בטח בטח.."
הדר- "שיראל, יש עוד אלף בנים כמוהו שירצו אותך, לא חסר, ואם הוא לא רוצה אז כנראה שהוא לא יודע מה הוא מפסיד.."
שיראל- "אני לא רוצה אחרים! אני רוצה אותו אבל!"
הדר- "אבל הוא לא אוהב אותך כבר!!"
שיראל- "מאיפה את יודעת בדיוק שהוא לא אוהב אותי?! אה ?!"
הדר- "מה..? אה.. אני לא יודעת, זאת אומרת את אמרת לי. אמרת לי שהוא אמר לך שהוא אוהב מישהי אחרת.." גימגמה קצת אבל בסופו של דבר יצאה מזה. מה היא כבר היתה אומרת לה? ' כי אני יודעת שהוא אוהב אותי? '
שיראל- "כן.."
הדר- "שיראל בואי, תשטפי פנים ובואי למשחק."
שיראל- "דיי הדר.. באמת. אני רוצה להיות לבד. תלכי את, אני לא רוצה ללכת."
הדר- "איך שבא לך." קמה ויצאה.
המחצית השנייה התחילה, הם עלו למגרש נחושים מתמיד.
לאט לאט הם התחילו לצמצם את הפער מהמחצית הראשונה.
נשארו שתי דקות לסיום, ושתי הקבוצות היו בתיקו. אף קבוצה לא רצתה לוותר, הם המשיכו להילחם עד השנייה האחרונה.
"אין זהו.. תיקו, המשחק נגמר עוד דקה." אמר אלירז ביאוש..
"ששש.." אמרתי והמשכתי להסתכל על המשחק.
ראיתי את תום חוטף את הכדור למישהו מהקבוצה השנייה, מוסר לבר, בר מוסר אליו בחזרה, תום מנסה לקלוע מרחוק.. ו...
קולע.
כל הבית ספר שלנו הריע. נצחנו, ממש בדקה התשעים כמו שאומרים..
תום חייך אליי ואני חייכתי אליו בחזרה.
אלון הסתכל על דניאל ותום, הוא ראה את שניהם מחייכים זה לזו, הוא ראה אותם מקודם מתנשקים.. מה הוא אמור לעשות עכשיו כשהוא יודע שדניאל רוצה להיפרד ממנו?
איה- "מאמי אני צריכה ללכת.."
אלירז- "לאן?"
איה- "עם דניאל.."
אלירז- "טוב.. אז אני יתקשר אלייך אחר כך."
איה- "טוב מאמי.." היא אמרה ושניהם
ירדתי לחדר ההלבשה וראיתי את כולם שמחים, מזיעים, מתרגשים..
הלכתי לתום.
אני- "כל הכבוד.. ניצחת" אמרתי לו וחייכתי.
תום- "כן.." הוא חייך אליי בחזרה.
"ראית מה זה? איזה קפטן אלוף יש לי!" חיבק אותי מאחורה אלון ונישק אותי בפה.
תום הלך וסימן לי שהוא הולך ושהוא יתקשר אליי.
עשיתי לו ' כן ' עם הראש.
לאט לאט חדר ההלבשה התרוקן, ואני ואלון נשארנו שם לבד, הוא ישב על השולחן הקטן מעץ ואני הנחתי את ראשי עליו.
אני- "אלון אני צריכה להגיד לך משהו.."
אלון חשב שהוא יודע למה היא מתכוונת, שהיא רוצה להיפרד ממנו ועצר אותה "גם לי יש משהו להגיד לך.."
אני- "מה?"
אלון- "נכון מקודם? שצעקתי ככה.. אז אני מצטער, באמת, אני לא התכוונתי לצעוק עלייך ככה.."
אני- "נפגעתי.."
אלון- "אני יודע, ואני מצטער נשמה שלי. אני מבטיח לו לעשות את זה יותר.."
אלון- "וגם רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך.. אני כ"כ אוהב אותך.." אמר ונישק אותי.
עצמתי את עיניי.
אלון- "מה רצית להגיד לי?" הוא שאל.. לא ידעתי מה להגיד.. פתאום נבלעו לי המילים, לא יכולתי להוציא מילה מפי, היתה מן שתיקה מוזרה כזאת..
מצד אחד רציתי לעשות את זה, לגמור את זה כבר- להיפרד ממנו, אבל מצד שני לא רציתי לפגוע בו.. מה אני יעשה עכשיו? יפגע בו ? דווקא עכשיו? שהם ניצחו ושהוא שמח.. האם להרוס לו את כל השמחה? אחרי כל מיני מחשבות בראש החלטתי שאני ידבר איתו על זה כבר ביום אחר.. לא להרוס לו עכשיו.
אני- "אממ כלום, לא רציתי להגיד לך כלום." אמרתי ופקחתי את עיניי.
אלון- "את אוהבת אותי?" הוא שאל
אני- "בטח" אמרתי. אני לא יודעת אפילו למה אמרתי את זה.. מה שבטוח זה שלא התכוונתי לזה.
ישבנו שם בערך חצי שעה.
הוא הלך הביתה ואני הייתי צריכה להישאר בבית ספר לעוד שעתיים של מתמטיקה, לא היה לי כוח לזה..
איה התקשרה אליי ואמרה לי שהיא מחכה לי ליד השירותים של הבנות. הגעתי לשם וראיתי אותה מחכה.
אני- "אנחנו צריכות לדבר!"
איה- "גם אני איתך.."
אני- "בואי.."
איה- "מה בואי? יש עכשיו שיעור."
אני- "נו ו..?"
איה- "מה נו ו...? עכשיו את רוצה להבריז?"
אני- "נו איה, אל תהיי כבדה.. כולה מתמטיקה."
איה- "אבל אנחנו נפסיד חומר.."
אני- "אוויש נו נשלים. בואי כבר חרשנית." תפסתי לה ביד וסחבתי אותה אחרי.
לצאת מהבית ספר לא יכולנו כי אז השומר הקרציה היה מתחיל לחקור אותנו והיא שואל אותנו כל מיני שאלות מציקות כמו ' למה אתן לא בשיעור..? ' ו ' בשביל מה אתן צריכות לצאת? יש לכן אישור? ' לא היה לי כוח לזה אז הלכנו לשבת בספסל.
אני- "טוב תקשיבי איה.. יש בעיות"
איה- "מה קרה?"
אני- "אתמול תום היה אצלי."
איה- "איזה תום? מה? תום?! מה הוא עשה אצלך?!"
אני- "הוא בא להביא לי שיעורים.. בגלל הרגל והכל."
איה- "נו ו.. ?"
אני- "איה התנשקנו."
איה- "מה? איך דבר כזה קרה? רגע, הוא לא עם שיראל? את לא עם אלון?"
אני- "וואו וואו.. חכי כמה שאלות יש לך.."
איה- "טוב ספרי."
אני- "אממ טוב.. אז לפני שהוא בא אליי הוא היה אצל שיראל, והם נפרדו. סופית."
איה- "זה מה שהוא אמר לך?"
אני- "כן.."
איה- "ואת מאמינה לשטויות האלה?"
אני- "זה לא שטויות.. הוא באמת נפרד ממנה. לא שמת לב שהיום היא בכלל לא באה למשחק?"
איה- "באמת לא ראיתי אותה במשחק.."
אני- "טוב תקשיבי, אז בקיצור, אחרי שהוא נפרד ממנה הוא בא אליי ובעיקרון היינו אמורים לעשות את העבודה אבל יצא אכישהו שהזמן עבר וכבר נהייה מאוחר והוא עדיין היה אצלי.. והיינו בחדר שלי ולא יודעת, הכל קרה ממש מהר"
איה- "מה קרה מהר?"
אני- "הנשיקה.. הכל. הוא אמר לי שיש לו רגשות אליי."
איה- "באמת?"
אני- "כן. ולא ידעתי מה להגיד לו.."
איה- "את גם אוהבת אותו?"
אני- "איה אני לא יודעת מה להגיד לך, אבל אני נמשכת אליו, מאוד, את לא מבינה כמה.. הוא משגע אותי!"
איה- "אז את מאוהבת בו!" אמרה וחייכה.
אני- "לא יודעת.. אולי.."
איה- "רגע ומה עם אלון?"
אני- "זהו.. פה הבעיה. איך אני נפרדת ממנו?"
איה הסתכלה עליי ואני פתאום פלטתי "שיט."
איה- "מה קרה?"
אני- "תראי.."
"מה אתם עושות פה?" שאלה אותנו.
עד לכאן להפעם,
טוב למרות כל הייבוש אני חושבת שיצא אחלה של פרק.. ארוך גם..
מקווה שתאהבו :)
סופ"ש מצויין שיהייה 
טאטי 3>
שיר מדהים לסיום, אולי שמעתם אותו השבוע באח הגדול, שיר מדהים ולהקה מדהימה!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: