אני- "איה אני לא יודעת מה להגיד לך, אבל אני נמשכת אליו, מאוד, את לא מבינה כמה.. הוא משגע אותי!"
איה- "אז את מאוהבת בו!" אמרה וחייכה.
אני- "לא יודעת.. אולי.."
איה- "רגע ומה עם אלון?"
אני- "זהו.. פה הבעיה. איך אני נפרדת ממנו?"
איה הסתכלה עליי ואני פתאום פלטתי "שיט."
איה- "מה קרה?"
אני- "תראי.."
"מה אתם עושות פה?" שאלה אותנו.
- פרק 9 -
"אממ.. אנחנו תכף נכנסות לשיעור, פשוט איה הקיעה ו.."
"טוב! תפסיקי עם כל התירוצים האלה! שתיכן הולכות איתי עכשיו למנהל!" אמרה שולי, המורה למתמטיקה, היא ידועה כאחת שלא כדי להתעסק איתי.. איך היא צצה פה פתאום? היא לא אמורה להיות בשיעור, ללמד?
איה- "למה למנהל? מה עשינו?"
שולי- "מה עשיתן? הברזתם!"
אני- "ממש לא.. נראה לך שאנחנו מסוגלות לעשות דבר כזה?! איה הקיעה ובסכ"ה נשארתי איתה כי היא היתה צריכה קצת אויר.."
שולי- "עכשיו! איתי!"
שתינו קמנו איתה והלכנו לכיוון חדר המנהל, היא הלכה לפנינו, ואנחנו צעדנו מאחוריה.
"הקעתי.. אחלה של תירוץ.." לחשה לי איה בציניות.
אני- "נו מה את רוצה? זה מה שעלה לי בראש." לחשתי לה בחזרה .
את האמת שלא היה כ"כ רע אצל המנהל, הוא אפילו הבין אותנו והאמין לנו כשאמרתי לו שאיה באמת לא הרגישה טוב, הוא אמר כל מיני שטויות על זה שגם אם מישהי לא מרגישה טוב ורוצים להישאר איתה אז להודיע למורה.. ובלה בלה בלה.
שולי יצאה כעוסה מהחדר בגלל שכמעט כל השיעור התבזבז לה על זה שהיא ישבה בחדר של המנהל ושמעה אותו חופר לנו..
התקשרתי לאבא שלי שיבוא לקחת אותי מהבית ספר, כעבור 10 דקות הוא הגיע, נכנסתי לאוטו וישר הוא התחיל לשאול שאלות.
"איך היה המשחק היום?"
אני- "בסדר.."
אלי- "החבר שלך ניצח?"
אני- "כן.."
אלי- "יופי." חייך.
אלי- "מה יש לך? את נראית עצובה.."
אני- "אני לא."
אלי- "את שקטה.."
אני- "סתם.. אני חושבת."
אלי- "על מה? רוצה לשתף אותי?"
אני- "אבא לא עכשיו עם החפירות טוב?"
הוא שתק, הגענו הביתה, הוא חנה ובאתי לצאת מהאוטו והוא משך אותי אליו.
אני- "נו מה?"
אלי- "אני צריך לחזור לעבודה אז.. תתקשרי אליי אם את צריכה משהו"
אני- "טוב.. ביי." יצאתי מהאוטו. והוא הלך.
נכנסתי הביתה והפלאפון שלי צלצל , עניתי
אני- "הלו?"
"דניאל?"
אני- "מי זה? תום?"
תום- "כן.."
אני- "מה קורה?"
תום- "בסדר מה איתך?"
אני- "גם.."
תום- "טוב תקשיבי, אני צריך לדבר איתך."
אני- "גם אני."
תום- "איפה אנחנו יכולים להיפגש?"
אני- "רוצה לבוא אליי? אני לבד בבית.."
תום- "טוב, אז אני יבוא אלייך עוד חצי שעה."
אני- "בסדר.."
תום- "דניאל..?"
אני- "מה?"
תום- "אני אוהב אותך" הוא אמר והרגשתי פרפרים בבטן. חייכתי.
תום- "נכון שאת מחייכת עכשיו?"
אני- "איך אתה יודע?"
תום- "שומעים עלייך.."
אני- "כן?"
תום- "חחח כן.. טוב יאללה נשמה נדבר.."
אני- "ביי."
ניתקתי, ונפלתי עם התיק על הספה, התרגשתי כמו ילדה קטנה בת 4 מתלהבת מכל דבר קטן.
"אני לא יכול יותררררררר" שלח אלירז הודעה לאיה לאייסי.
איה- "חחחחח מה ?"
אלירז- "נו בואי נספר כבר לכולם שאנחנו ביחד..."
איה- "את האמת שרציתי לספר היום לדניאל אבל לא הספקתי."
אלירז- "באמת?"
איה- "כן [: אל תדאג מאמי.. אני יספר והכל יהיה בסדר!"
אלירז- "בטח שהכל יהיה בסדר :)"
איה- "מתה עלייך!"
אלירז- "אווווווהב אותך..."
איה- "בובי אמא שלי קוראת לי לרדת לאכול, אז נדבר טוב?"
אלירז- "אוקיי.. ביי מאמי."
הדר דפקה על דלת חדרה של שיראל.
שיראל- "פתוח!"
הדר- "היי.." אמרה הדר ונכנסה לחדר.
שיראל- "איזה יופי שבאת! בדיוק בזמן.."
הדר- "בדיוק בזמן למה?"
שיראל- "בדיוק בזמן להוציא אותי מהבאסה.."
הדר- "אויששש נו שיראל, די חלאס! חשבתי שכבר דיברנו על זה.."
שיראל- "די הדר! מה את רוצה שאני יעשה? פשוט ישכח ממנו?! אני לא יכולה! לא מסוגלת!"
הדר- "בטח שאת מסוגלת!"
שיראל- "הדר תקשיבי, אני חשבתי על איזה משהו.. יש לי רעיון.."
הדר- "מה?"
שיראל- "אנחנו נגלה את מי תום אוהב ואנחנו נפריד בניהם.. לא יודעת נעשה ככה שהוא לא יאהב אותה יותר!!"
הדר- "אנחנו לא יכולות לעשות דבר כזה!"
שיראל- "למה לא?! הדר מה יש לך?"
הדר- "כלום.. איפה הפלאפון שלך?"
שיראל- "פה.." הצביעה על השידה .
הדר לקחה את הפלאפון ושיראל המשיכה להסביר לה על התוכנית "טוב תקשיבי אני לא יודעת עדיין בדיוק איך נעשה את זה, אבל קודם אנחנו צריכות לחכות.. הרי מתי שהוא זה יתגלה מי זאת שהוא אוהב.. ואז אני כבר יגיד לך מה נעשה.."
בנתיים הדר דיפדפה בספר טלפונים בפלאפון של שיראל וחיפשה את מספר הפלאפון של תום, היא מצאה, כתבה אותו בפלאפון שלה. הניחה את הפלאפון של שיראל על המיטה וקמה.
שיראל- "מה את כבר הולכת?"
הדר- "כן.. אני חייבת"
שיראל- "טוב.. אבל תדברי איתי, תחזירי לי תשובה מה את אומרת על התוכנית."
הדר- "טוב ביי" אמרה ויצאה במהירות מהחדר.
שיראל נשכבה על המיטה ועצמה עיניים, היא ניסתה לחשוב איך היא מגלה מי זאת..
הפעמון בדלת צלצל, וירדתי לפתוח.
פתחתי את הדלת וראיתי אותו, חייכתי.
אני- "באת מהר.."
תום- "כן"
אני- "בוא כנס.."
תום- "מה אין נשיקה אין כלום?" הוא אמר שאכזבה, התקרבתי אליו ונישקתי אותו קצת.
אני- "יותר טוב?" חייכתי.
תום- "הרבה יותר טוב.." אמר וצחק.
אני- "תום תקשיב, אני ניסיתי היום להיפרד מאלון ולא הצלחתי.."
תום- "לא ניפרדת ממנו עדיין?"
אני- "איך אני יכולה? הייתי הורסת לו את כל הניצחון אם הייתי נפרדת ממנו.."
תום- "צודקת.."
אני- "תום מה אני עושה?"
תום- "אתם ביחד בקושי שבוע.. את לא אשמה. ניסית- לא הלך"
אני- "תום.. זה לא כזה פשוט, הוא חשוב לי, הוא עזר לי בהמון דברים.."
תום- "אם הוא אוהב אותך אז הוא יבין אותך."
אני- "אוייש תום, אל תביא לי עכשיו את כל המשפטים האלה.. אתה יודע שאני לא מאמינה בדברים האלה."
תום- "אני אומר את זה ברצינות, אם הוא באמת באמת אוהב אותך אז הוא יבין אותך, זה לא אשמתך שאת לא אוהבת אותו כבר.."
אני- "ומה יהיה איתנו?"
תום- "מה איתנו?"
אני- "אנחנו נהייה ביחד אחרי שאני יפרד מאלון?"
תום- "כן.."
אני- "איזה מוזר אתה.."
תום- "למה מוזר?"
אני- "כי.. בתחילת שנה אני.. חשבתי שאתה שונא אותי."
תום- "שונא?! מה פתאום!" אמר בקול רם.
אני- "אז למה שיחקת את כל המשחקים האלה.. עם בר והכל?"
תום- "כי קינאתי.."
אני- "במה בדיוק?"
תום- "את האמת שאמרתי לבר לנשק אותך כדי שלא יצליח לו איתך.."
אני- "להרוס לו בכוונה?"
תום- "משהו כזה.. ואם אני לא ידעתי שתכירי את אלון."
אני- "חחחח אחרת גם לו היית אומרת לנשק אותי בהפתעה?"
תום- "חחחחחח נראה לך? זה המאמן שלי.. זה כבר יותר מסובך."
אני- "חחחחחחחח"
תום- "זהו וקינאתי בו.. כשראיתי אותו ואותך מתנשקים באולם את לא מבינה מה זה עשה לי.."
אני- "חחחח מה זה עשה לך?" אמרתי בהתגרות והוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה גדולה ומתוקה.
הפלאפון שלו צלצל, התנתקתי ממנו "תענה" אמרתי לו והוא ענה.
תום- "הלו?"
הדר- "תום?" שאלה בהתלהבות.
תום- "כן, מי זאת?"
הדר- "הדר.."
תום- "איזו הדר?" הוא שאל והיא התפלאה שהוא לא זוכר אותה
הדר- "נו.. חברה של שיראל."
תום- "אה כן נכון, מה הדר?"
הדר- "התקשרתי כי חשבתי שאולי אתה רוצה להגיד לי משהו.."
תום- "לא. אני לא רוצה להגיד לך כלום, למה?"
הדר- "אתה בטוח שאין לך כלום להגיד לי?"
תום- "בטוח, רגע.. שיראל שלחה אותך להתקשר אליי?"
הדר- "לא מה פתאום!"
תום- "כי אם כן אז תגידי לה שאין לי כוח לשטויות שלה"
"מי זאת?" לחשתי לו.. "הדר" לחש תום בחזרה.
הדר- "מי זאת שם?"
תום- "אף אחד."
הדר- "אני מפריעה?"
תום- "לא.."
הדר- "טוב.."
תום צבט אותי בבטן וצחקתי.
"איה זה כואב מטומטם!" צחקתי ונתתי לו מכה בכתף.
הדר- "טוב אני צריכה ללכת ביי." אמרה וניתקה מהר, תום אפילו לא הספיק להגיד לה ביי.
הדר היתה בטוחה שהיא שמעה את הקול של דניאל, מה היא עושה איתו? יכול להיות שאולי זאת החברה החדשה שלו? אין לה חבר..?
אני- "חחחחח מה היא רצתה?"
תום- "לא יודע.. נראה לי שזה בקשר לשיראל."
אני- "בטוח."
תום- "לא יודע.."
אני- "מה נראה לך שיהיה איתה באמת?"
תום- "מה זאת אומרת?"
אני- "היא לא כ"כ מחבבת אותי ועכשיו כשנפרדת ממנה ככה היא בכלל תשנא אותי.."
תום- "את לא צריכה להתייחס"
הדר נכנסה לחדר של שיראל בלי לדפוק בדלת בלי כלום.
"אני חייבת לדבר איתך!" אמרה.
שיראל- "ידעתי שתחזרי!" שמחה.
פנייה של הדר נהפכו לריציניות פתאום
"נו מה קרה?" שאלה שיראל.
הדר- "מקודם שאלת אותי אם אני רוצה לעזור לך בתוכנית שלך."
שיראל- "נו אז יש לך תשובה בשבילי?"
הדר- "כן.. אני רוצה שנעשה את זה."
שיראל- "מעולה!"
הדר- "טוב תקשיבי, אני חושבת שגיליתי איזה משהו.." אמרה ושתקה.
שיראל- "נו מה גילית?! דברי!"
הדר- "טוב.. אז ככה, אני חושבת שגיליתי מי זאת."
שיראל- "מי זאת שתום אוהב?"
הדר- "כן"
שיראל- "נו מי זאת!"
הדר- "דניאל!"
שיראל- "מה ? איזו דניאל?"
הדר- "דניאל.. דניאל מהכיתה."
שיראל- "מה? הסתומה הזאת?! אין מצב! הוא אפילו לא מכיר אותה!"
הדר- "מסתבר שכן.."
שיראל- "מאיפה את יודעת שזאת היא ?"
הדר- "אני יודעת.."
שיראל- "זה בטוח כל הדבר הזה?"
הדר- "כן.. אני כמעט בטוחה בזה."
שיראל- "וואי שיראל.. אם מה שאת אומרת לי פה נכון, ואני מגלה שזה נכון את לא מבינה בכלל מה אני יעשה לה!"
הדר- "חשבת על משהו?"
שיראל- "אני עדיין לא יודעת מה לעשות.. אנחנו צריכות לחשוב."
ירדן- "ליאור אני לא יכולה לעשות דבר כזה!"
ליאור- "דיי ירדן, דיברנו על זה כבר, אל תתחרטי לי עכשיו.."
ירדן- "אוף אני לא רוצה לעשות את זה!"
ליאור- "אין ברירה.."
ירדן- "למה אני זאת שצריכה לעשות את זה?!"
ליאור- "אמרתי לך כבר.. אני צריך להישאר פה, להשגיח שאף אחד לא מגיע."
ירדן- "אתה בטוח שאין שם בפנים אף אחד?"
ליאור- "בטוח.. בדקתי את זה כבר."
ירדן- "וואי ליאור אני לא מאמינה שאני עושה את זה עוד פעם.."
ליאור- "ירדן זה רק עד שאנחנו נסתדר! את יודעת שאין לנו אפשרות אחרת.. יאללה תעשי את זה מהר, שנגמור עם זה כבר וזהו."
ירדן- "טוב.."
ליאור- "בואי.." הוא תפס אותה, חיבק אותה.
ליאור- "אני אוהב אותך את יודעת את זה?"
ירדן- "חחח כן."
ליאור- "אני שמח שאת אחותי הקטנה."
ירדן- "י'מתלהב, בחמש דקות."
ליאור- "יאללה לכי, אני מחכה לך פה."
התכרבלתי בין זרועותיו הגדולות, כמעט ולא היה אור, אהבתי לשבת איתו ככה בחושך, פתאום שמעתי רעש מהמרפסת.
אני- "מה זה היה?"
תום- "שמעת את זה?"
אני- "כן, ואתה?"
כן הוא עשה עם הראש.
אני- "זה בא משם" הצבעתי על המרפסת.
תום קם אל עבר המרפסת.
אני- "לא רגע! אל תלך!" לחשתי לו.
"קח את זה" נתתי לו את המערוך מהמטבח.
"אאאאאאאההההההההההההההה" צעקה.
עד לכאן להפעם.
כמו שקראתם נוספו לסיפור שתי דמויות חדשות - ירדן וליאור, תכירו אותם יותר בפרק הבא.
יש לי בצד בבלוג רשימה של קוראים קבועים, כל מי שנמצא ברשימה אני מעדכנת אותו בכל פעם שעולה פרק חדש,
אז אם אתם רוצים שאני יוסיף אתכם לרשימה אז תכתבו לי בתגובות. אני אשמח להוסיף (:
תגיבו, אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים על הסיפור עד עכשיו, על איך שהוא מתקדם.. הכל .
שבוע טוב שיהיה, אוהבת
טאטי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: