שנייה אחרונה

שיראל- "אוף !! למה אתה גומר את זה ככה? למה?!"

הוא לא ענה.

שיראל- " מה תום? , אתה אוהב מישהי אחרת?"

תום- "...................................

- פרק 7 -

תום- "זה לא זה."

שיראל- "נו תענה לי ! תפסיק כבר להתחמק, אם אתה מחליט להיפרד ממני לפחות תסביר לי!"

תום-"כן! אני אוהב מישהי אחרת טוב לך?!"

שיראל- "ידעתי ! אני ידעתי שזה לא סתם"

שיראל- "מי זאת?" שאלה בתקיפות.

תום- "זה לא משנה.. כי גם ככה היא תפוסה והיא לא יודעת בכלל מה אני מרגיש אליה" השפיל את מבטו.

שיראל- "אין לי מה להגיד לך יותר.. אבל יודע מה? אני לא כועסת עלייך, אני סתם מאוכזבת" אמרה ועצמה את עינייה ושוב הדמעות זלגו.

תום- "שיראל אני באמת אהבתי אותך, באמת."

שיראל- "אני יודעת.. גם אני אוהבת אותך, ויש לי משהו להגיד לך."

תום- "מה?"

שיראל- "שאני תמיד יחכה לך.. ומי שזאת לא תהייה זאת שאתה אוהב, היא הילדה הכי מאושרת בעולם"

תום- "אני מצטער, מה את אומרת על איזה חיבוק פרידה?"

שיראל- "אני בעד" התקרבה אליו וחיבקה אותה חזק.

שיראל- "טוב אני ילך."

תום- "את רוצה שאני יקפיץ אותך הביתה?"

שיראל- "לא זה בסדר.. אני יקרא לאמא שלי, תודה בכל זאת." אמרה שכבר היתה קרובה לדלת.

תום- "ביי"

הדר- "הלו?"

שיראל- "הדר אנחנו צריכות לדבר ! עכשיו ! "

הדר- "מה? איפה את?"

שיראל- "מחוץ לבית שלך, בואי לפתוח לי."

הדר- "מה? טוב טוב אני באה."

הדר ירדה במהירות במדרגות, פתחה את הדלת וראתה את שיראל.

הדר- "בואי כנסי, רק תהיי בשקט ההורים שלי ישנים"

שיראל לא ענתה לה, רק הסתכלה עליה במבט עצוב.

הדר- "שיראל..? מה קרה?"

שיראל- "וואי הדר, את לא מבינה מה קרה.."

הדר- "נו מה קרה?!"

שיראל- "תום.. הוא..."

הדר- "מה קרה לתום? שיראל..? מה קרה לתום?!"

שיראל- "כלום, לא קרה לו כלום. אבל.. הוא נפרד ממני עכשיו"

הדר- "מה?" חייכה ומיד לאחר שנייה מחקה את החיוך.

שיראל- "כן, אוף, היתה לי תחושה מה אמרתי לך? ואת אמרת לי שזה סתם.. שאני מדמיינת, אמרתי לך שאני מרגישה שמשהו לא טוב הולך לקרות"

הדר- "כן.. ואיי.."

שיראל- "והנה הדבר הכי נורא שהיה יכול לקרות קרה"

הדר- "שאלת אותו למה?"

שיראל- "כן, שאלתי."

הדר- "נו? ומה הוא אמר לך?"

שיראל- "הוא בהתחלה ניסה להתחמק.. ואז הוא אמר לי שהוא מאוהב באיזו מישהי.. ולא יודעת התחיל לספר לי סיפורים שהיא לא יודעת.."

הדר- באמת? זה מה שהוא אמר לך?"

בראשה של הדר התחילו לרוץ מחשבות.. 'אולי זאת אני?' 'מי זאת כבר יכולה להיות?!' 'בטוח בטוח אני !'

שיראל- "כן.. אוף הדר תגידי לי מה לעשות ! למה זה קורה לי דווקא עכשיו ?"

הדר- "את אוהבת אותו?"

שיראל- "בטח שאני אוהבת אותו !! מה נראה לך?! היינו חברים שלוש שנים.."

הדר- "וואו הזמן עבר מהר.."

שיראל- "וואי הדר את לא עוזרת לי ! 'וואו הזמן עבר מהר' " חיקתה אותה בזלזול. "מה יעזור לי לדעת שהיינו חברים הרבה זמן ? אני יודעת את זה !"

הדר- "שיראל אני פשוט לא יודעת מה להגיד לך.. אם הוא מאוהב במישהי אחרת אז תעזבי אותו, זה יהיה הכי טוב בשביל שניכם."

שיראל- "את ילדה דפוקה ! ואני הולכת מפה.. יופי של חברה יש לי." פתחה את הדלת ויצאה מביתה של הדר.

הדר עמדה שם וחייכה לעצמה חיוך גדול. לרגע היא נראיתה טיפשית בעינייה.. אבל מה זה משנה ? העיקר שהיא יודעת שתום אוהב אותה...

שיראל נכנסה הביתה עם דמעות בעיניים, טוני ששמה לב ניגשה אלייה.

טוני- "שיראלי.. מה קרה? למה את בוכה?"

שיראל- "תעזבי אותי!!" אמרה בקול רם ורצה לחדר.

למחרת בבוקר לא הלכתי לבית ספר, אבא אמר שכדאי לי להישאר בבית ככה אני יחלים יותר מהר, ומי אני שאני יתווכח איתו :)

שעתיים משעממות של הסטוריה עם המורה הכי מרושעת בכל הבית ספר- שולי.

שולי- "השנה אתם לומדים לבגרות! ואם תפספסו שיעורים איתי, אז מצדי להגיש אתכם על מגן 0 אתם מבינים מה שאני אומרת לכם? כל מה שאני מכתיבה לרשום במחברת! זה מובן או שאני צריכה לחזור על זה שנית?!" צעקה.

"מובן.. מובן.." שמעו ברחבי הכיתה.

שולי- "טוב בגלל שכבר על השיעור הראשון שלנו ביחד עשיתם בלאגן והרעשתם אתם תקבלו עבודת הגשה, ואני רוצה את זה מחר אצלי על השולחן!!"

"מה? אוף זה לא פייר.." אמר אחד התלמידים.

שולי- "ואתה גם תקבל שאלה נוספת!"

היא כתבה מלא שאלות על הלוח וכשסיימה יצאה מהכיתה בטריקת דלת חזקה, אפילו לפני שהיה צלצול.

אלירז- "איה?"

איה- "מה?"

אלירז- "אני צריך לדבר איתך.."

איה- "על מה?"

אלירז- "זה לא לפה, בואי ניפגש.. היום בערב."

איה- "טוב.. מתי ?"

אלירז- "אני כבר התקשר אלייך ונקבע.." אמר והלך.

מוזר... חשבה איה.

מיד לאחר שאבא יצא לעבודה, הפעם זאת היתה משמרת צהריים. הפעלתי את המחשב ושמתי שירים על פול ווליום.

הוא שמע מוזיקה מהבית, ותיקתק יותר חזק.

דניאל שמעה משהו, והנמיכה את המוזיקה, כן, היא צדקה - מתקתקים.

היא ירדה מהר למטה "רגעעעע " אמרה ופתחה את הדלת .

אני- "מה אתה עושה פה?" שאלה את תום.

תום- "באתי להביא לך שיעורים."

אני- "תודה, בוא כנס."

תום- "את בסדר?"

אני- "כן.. יותר טוב."

תום- "יופי.."

אני- "יופי."

תום- "המורה החדשה שהביאו לנו להסטוריה קצת התעצבנה והביאה לנו עבודת הגשה למחר." הוא הראה לי את הדף.

אני- "קצת התעצבנה?! מה זה? תראה כמה שאלות היא הביאה.."

תום- "כן הרבה.."

אני- "רוצה שנעשה את זה ביחד? ככה זה ילך יותר מהר.."

תום- "טוב, בסדר.." חייך.

אני- "בוא" אמרתי . עלינו לחדר והתיישבנו על המיטה שלי .

הזמן עבר מהר ונהייה כבר מאוחר, תום עדיין היה אצלי. גיליתי עליו כ"כ הרבה צדדים חדשים שלא הכרתי קודם, זה שהוא מצחיק למשל.

שכבנו על המיטה וכל הספרים היו מסביבנו, כמו איזה שני חרשנים.

אני- "תודה שבאת"

תום- "זה בסדר.. אחרת איך הייתי פותר את כל השאלות האלה לבד?"

אני- "אה.. אז באת רק בשביל שאני יענה על השאלות ואתה תעתיק?"

תום- "גם.." הוא צחק ואני אחריו.

אני- "אתה הזוי אתה יודע?"

תום- "כן אני יודע.. גם את לא?"

אני- "אני? הזויה?! לא!"

תום- "כן כן .." אמר בציניות . "את הילדה הכי הזויה עלי אדמות!"

אני- "הגזמת.. יש יותר הזויות"

תום- "מה שתגידי.."

אני- "תגיד..?"

תום- "מה?"

אני- "איך זה שאתה ושיראל זוג?"

תום- "לא יודע.. זה קרה.."

אני- "אתם כאילו לא קשורים אחד לשני"

תום- "למה את ואלון קשורים אחד לשני?"

אני- "לא.. אבל זה כל היופי, שאנחנו שונים אחד מהשני.."

תום- "זה לא משנה כבר.. כי גם ככה אני ושיראל נפרדנו."

אני- "מה?" קמתי מהמצב שכיבה שבו הייתי.

תום- "כן.." הוא קם גם הוא.

אני- "למה?"

תום- "סתם.. את לא תביני."

אני- "טוב."

תום- "טוב."

היתה מן שתיקה כזאת באוויר , שתיקה שאי אפשר להסביר, היה חיייב להיות משהו, משהו קטן שיפלח את השתיקה הזאת. שתיקה כ"כ מעצבנת. קשה להסביר אותה במילים..

אני- "תגיד משהו..." לחשתי.

תום לא אמר דבר, רק ראיתי אותו חושב, כעבור כמה דקות, הגיע הדבר הכי לא צפוי, הכי טהור, והכי מקסים שהיה לי בחיים- הוא נישק אותי.

נשיקה כ"כ רגועה, כ"כ טובה, רציתי אותו.. הנשיקה הכי טובה שהיתה לי בחיים. נשיקה שבכולה התרוצצו לי פרפרים בבטן, לא יכולתי לנשום.

שנינו עצמנו עיניים, הרגשנו איך הלשונות נפגשות זה בזה, אך אם זאת גם נרתעות.

'אלוהים.. ' חשבתי לעצמי..

חשבתי על הכל.. בעיקר על אלון אבל לא יכולתי לעצור את הנשיקה, פתאום צפו רגשות.. רגשות שלא הרגשתי קודם.

הוא ליטף את שיערי עם היד הנעימה שלו, לא להתנתק ממני לשנייה, חיבק.. ליטף.. נישק..

הנשיקה נמשכה משהו כמו 5 דקות, התנתקנו לאט, עוד היה קשה לעכל את מה שקרה.

אני- "וואו" אמרתי בהפתעה, וטמנתי את ראשי בכפות ידיי.

תום- "את מצטערת על זה?"

אני- "לא יודעת.. ואתה?"

תום- "לא. אני לא מצטער על זה"

אני- "תום אני לא יודעת מה להגיד.."

תום- "את לא צריכה להגיד כלום, רק תקשיבי לי, טוב?" הוא אמר ואני הנהנתי בראשי להסכמה.

תום- "איך שהגעת, אני לא יודע מה קרה לי אבל אני נמשך אלייך.. אוקיי? ממש ממש ממש נמשך אלייך, ואני מקנא לך, אני אשכרה מקנא למאמן שלי. ואחת הסיבות שנפרדתי משיראל זאת את.. אני לא יודע מה להגיד לך אבל אני רוצה שתדעי שיש לי רגשות אלייך, ואני לא אומר לך את זה סתם. באמת. אני רציני. אני מרגיש אלייך דברים, ואני לא יודע איך להסביר את זה במילים.. ואני מתרגש כשאני ליידך וכשאני שומע אותך, ווואו אני לא מבין מאיפה בא לי כל האומץ הזה להגיד לך את זה.."

ישבתי והקשבתי לדברים שהוא אומר.

אני- "למה לא אמרת לי את זה קודם?" לחשתי .

תום- "כי היה את בר.. ובכל זאת הוא חבר שלי, אני לא רציתי, ואז הבנתי שאני כבר לא יכול.. שאני לא יכול להחזיק את זה בבטן, והלכתי לשיראל וניפרדתי ממנה.. ועכשיו.. עכשיו אני מספר לך את מה שאני מרגיש."

אני- "אני לא יודעת מה להגיד לך תום.. באמת ."

תום- "מה את לא מרגישה אליי כלום?"

אני- "תום.. אני לא ישקר לך ויגיד שלא.. פשוט בתחילת שנה קצת עיצבנת אותי.. ועכשיו הנשיקה הזאת, זה בא כ"כ בהפתעה.. וזה הפתיעה אותי מאוד, ואני כבר לא יודעת מה להגיד.. ואני גם עם אלון עכשיו.."

תום- "את אוהבת אותו? את אוהבת את אלון?"

אני- "לא יודעת, לא יודעת כבר כלום."

תום- "תעני רגע , תעני רגע תהיי אמיתית עם עצמך, את אוהבת אותו?"

אני- "אני מרגישה אליו הרבה דברים.. וזה גם משהו שאי אפשר להסביר במילים."

תום- "מרגישה.. אבל את אוהבת אותו?"

אני- "לא" עצמתי עיניים.

תום- "ומה אליי את מרגישה?"

אני- "דיי תום, אני צריכה לחשוב.. זה לא פשוט לי."

תום- "טוב אני אלך.. אבל תחשבי על זה טוב?. תבטיחי לי שתחשבי על זה.. אני רוצה שננסה להיות ביחד".

שתקתי, הוא יצא. נשכבתי על המיטה. ועצמתי את העיניים.

מי קורא פה קבוע ?