שלא הייתי מפחדת לסיים דברים שהתחלתי להגיד לך

הלוואי שהיה לי כוח להתחיל להתווכח

הלוואי שלא הייתי יודעת מראש שאני אפסיד

הלוואי שהייתי עצמאית כבר ויכולה לעשות מה שאני רוצה ומה שיעשה לי טוב, ולאו דווקא מה שירשים את החברים של ההורים של כשהם יספרו עליי

הלוואי שהיית אומר מה שאתה באמת חושב כי אני יודעת שיש משהו מעבר לאדישות שלך

הלוואי שלא היה נתקע לי עכשיו בראש השיר "הלוואי" בגלל הפוסט הזה

הלוואי שהייתי יותר יודעת לשתוק לפעמים

הלוואי שהייתי יותר חכמה

הלוואי שהייתי יותר אמיצה

הלוואי שלא הייתי חולה כל הזמן

הלוואי שעד יום שני יעבור לי הצינון

הלוואי שאני אדרס ואשבור משהו בדיוק שבוע אחרי שיגמר חופש חג המולד, כי ככה אני אספיק לנגן בקונצרט ולסיים את הבחינות, גם אספיק להינות מחופש חג המולד, גם אספיק להיות שבוע בביה"ס כדי שימאס לי ממנו שוב, וגם... יהיו לי את כל היתרונות של לשבור משהו. (לא להשתתף בשיעורי ספורט, הקלות באיחורים לשיעורים, ללכת לבית חולים, סיבות להתבכיין ואז אנשים לא קוראים לך בכיין סתם וכו'...)

הלוואי שהייתי יותר החלטית

הלוואי שאסייאתים יפסיקו להיראות כמו חייזרים ושיגדלו שיערות על הגוף ולא רק איזה קבוצת שיערות מבצבצת מידי פעם על הקרחות שלהם כי זה פאקינג מגעיל והזוי