אם כשיש לחות מוגזמת בחוץ, השיער מתנפח (לכולן. כן, אפילו לאסיאתיות), וכשהשיער יבש הוא גם מתנפח, אז למה כשהוא יבש ומתנפח מציעים לשים קרם לחות?
האם המצב הקיומי של השיער שלנו הוא נפוח? למה אני רואה בנות בלי שיער נפוח? למה שלי תמיד כן?
תהיה לא רק לבנות-
האם הכל פסיכולוגי?
למה כשאני הולכת ברחוב ואין אף אחד אחר ברחוב ונופלת, זה לא ממש כואב (טוב, ברור שכן, אבל בקטנה) ואני יכולה פשוט לקום ולהמשיך ללכת? ולעומת זאת, כשאני בשיעור ספורט ונופלת באמצע ריצת חימום, או משחק כדורסל, או מה שלא יהיה, אני לא יכולה להמשיך והולכת לשבת בצד? (ולא, אני לא מאלה שידרשו תשומת לב בגלל זה, זה פשוט הרבה יותר כואב)
ולמה אם אני הולכת לי לתומי לשיעור או לאנשהו שבדרך אני עוברת ליד מגרש כלשהו ואיזה כדור שכמה ילדים משחקים בו עף עליי זה לא ממש יכאב, ולעומת זאת כשזה קורה בשיעור ספורט זה כואב רצח ואפילו יש לי שטפי דם מזה?
אם אנחנו גורמים לכל דבר שקורה לנו לקרות, וכמו כן אנחנו מביאים על עצמנו את המזל שלנו, מה קורה אם לא עושים כלום? מה קורה אם יום אחד אתה יושב עם מישהו ועושה כל מה שהוא עושה?
אז זהו, ניסיתי ואצלי התוצאות עדיין היו שונות מאצלו. ובחרתי באותן בחירות בדיוק ועשיתי הכל אותו דבר. אז לי בעצם היה מזל טוב יותר, כביכול. מה זה אומר?
ובכלל, למה אני תמיד מנתחת הכל?
נ.ב- קמתי הבוקר, התקלחתי, ציחצחתי שיניים, הלכתי לקחת אוכל והתישבתי מול אבא ואמא
אני:"אז... רוצים לעשות משהו היום?"
אבא:"אנחנו מתכננים ללכת לבית קברות לצלם קצת, רוצה לבוא?"
רק חסר שיפתחו בלוג ויגדלו פוני וההורים שלי יכולים להיות ילדי אימו מושלמים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
