כאילו מישהו תלש את לבי ממקומו.
תלש לבל ישוב.
הוא שם אותו לראווה,
שיצחקו.
פטאתית.
זה היה אמור להיגמר כבר.
משהו חסר,
ובמקומו- גוש דמעות,
דמעות חנוקות..
מתביישות.
זו הפעם השנייה שאני בוכה בגללו.
זו הפעם השניה שהלב נשבר בגללו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
