Butterflies P&S

יש בי את ההרגשה המעצבנת הזו כבר ימים שלמים.
ההרגשה הזו שעבדו עלייך רוב החיים,
כאילו מעולם לא אהבו אותך אבל לא רצו לפגוע בך. זאת ההרגשה.
אני לא יודעת אם זה נכון או לא, ואין לי דרך לבסס את ההרגשה,
אם אני אשאל, פשוט יגידו לי: "למה את מרגישה ככה? ברור שאנחנו מתים עלייך.",
וזה לא יעזור לי בשיט, כי גם אם כן וגם אם לא, זה מה שהם יגידו.
אבל ההרגשה הזו חרוטה בלבי,
ובתור אחת שעברה המון בחייה, החל מחרם ועד שבירת לב,
אני כבר די יודעת מתי משקרים לי ומתי לא.
אבל יש את הרגעים האלה, שאני פשוט הרוסה לגמרי, וקל נורא לעבוד עליי,
ברגעים האלה אני מסוגלת להאמין לכל דבר שנשמע הגיוני בעיניי.
ברגעים שאני הכי עצובה, "אני אוהב אותך" שקרי יגרום לי להרגיש בעננים,
אבל ברגע שהוא אומר לי שזה בחיים לא היה קורה?
זאת ההרגשה הכי מזויינת שיש ._.
לפעמים כ"כ נמאס לי שמשקרים לי בפנים,
ולא אכפת לי כמה שהאמת יכולה להיות אזכרית לפעמים,

זה עדיף על לצאת מושפלת כשמגלים לך ששיקרו לך.