אני חושבת שיש לי בעיה ואני מוכנה להודות בה.
יש לי הפרעה נפשית - סכיזו אפקטיבית.
אישפוז שלישי ועדיין לא עוזר,
מעשנת סיגריות בשרשרת,
מביטה על התיקרה ורואה רק את הפלורוסנט.
מסונוורת, מתושתשת ומבולבלת.
אולי יש תכלית לקיום שלי ,
תמיד אני לא לגמריי עצמי, תמיד בטירוף נסתר
הכמיהה לחיים היא כמו שיגעון
מתפתלת במיטה במעגלים
מנסה למצוא את התנוחה.
שמיכת כוכבים.
למשמע הנשימות שלך, אתה מחבק אותי חזק ביום אחר
ואז אוהב אותי פחות
הקרות הזו בעינייך. העישונים גדלים וניצטמקים במהירות.
אתה יצירה אטריבוטית,
עינייך הן בעלות אסוציאציות לכך שאתה אף פעם לא זקוק לעזרה,
הריח שלך מזכיר לי את היהלומים בהם יש את היכולת להחזיק בהם חזק ככל האפשר,
הגלימה השחורה שלך מזכירה את איש העסקים השרמנטי.
הטעם של הקפה בבוקר, שוקי במיטה הצבעונית,
מניחה רגל על רגל, ואתה משחק בפיטמותיי.
רוצה שמש במקום האששית בחדרך,
בדידות זה שם קוד
לשנינו.
אנחנו טיפשים עצלנים ודפוקים בראש
ואני אוהבת אותנו.