קטע נחמד, לא מדבר על שום דבר מעניין\מיוחד.. תהנו;

אם זה הינו מקום כה ישן בשבילנו, מדוע אנחנו נדהמים?

ובזמן ששום דבר לא קורה כאן, האם מתרחשים המון דברים שם?

אני בטוחה שיש שם עוד מישהו, שמחבר שירים עצובים על חיי אהבה מרים בעודו מנגן על גיטרה

ועוד איזה מישהי שחווה בגידה והתעללות

ועוד מישהו שבכלל עסוק בענייני משפחה משפטיים

עוד המון דוגמאות כאלו אוכל לתת, עוד המון שירים כאלו אוכל לכתוב

עוד המון רגשות אני אוכל לכתוב, להראות ולדבר..

אך מה שאני מרגישה באמת, לא ניתן להמחשה

כי אפילו אני לא יודעת מה אני מרגישה באמת.

לא כלפיו, לא אהבה מטופשת כל הזמן,

אתם בטח מצפים שאפצח פה בסיפורים עליו, עלינו. אם יש בנינו משהו בכלל?

אז לא, אני לא אספר פה משהו מעניין

רק קצת מעבר לכל הבועה של "בנים-בנות" ושל אהבה כאובה

זה קצת מאוס העניין שחוזר על עצמו כל הזמן