ברביעי שעבר היה לי מבד"קים בתל השומר.. וואו זה היה מטורף כמה שאלות יא רבי כולה רוצה ארון קטן וחמוד על הכתף לא פלאפלים וחרבות יא מגזימים
הרגתם אותי
המוח שלי עבד שעות נוספות
קיצר הכל במחשב כזה וכל מיני זיוני מוח וצריך להיות אופטימיים כל הזמן ולעמוד בזמן ובלהבלהבלהבלהבחלהחבלהחב
ואז אחרי 4 שעות בערך אני שומעת "נטע בר לחדר 2"
וזה היה השיחה עם הפסיכולוג
זו הייתה פסיכולוגית
חמודה דווקא, נראתה עייפה
נראה לי שיעממתי אותה
קיצר שאלה אותי למה להיות קצינה והיא רצתה שאני אספר לה קצת על כל מה שעבר עליי מאז שהתגייסתי
אז סיפרתי לה
ובסוף היא שאלה אם יש לי רישיון
וככה דרכנו נפרדו
ואז כשיצאתי גיליתי שהכפתור במכנסיים של המדי א' שלי היה פתוח כל הזמן הזה ולא הבנתי למה כולם הסתכלו..
המממ מה עוד
קיצר סיימתי את השיחה וחזרתי למחשב לעוד שאלות וכאב ראש
ואז המאבחנת באה אליי ואמרה לי שמחכים לי למפגש
לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי
איזה מפגש בראש שלך גברת
ואז יצאתי החוצה למרות שאני לא יודעת לאן אני הולכת
והיה שם איזה כמה בחורים עם המון דרגות (לא ספרתי) והם חיכו לנו בחדר מוזר כזה
היינו שם 10 חיילים בערך, ואף אחד לא הבין מה האנשים האלו רוצים מאיתנו כוסעמק.
ואז הם התחילו לדבר, ואמרו שאנחנו העשרה שקיבלו את הציון הכי גבוה במבחן כלשהו והם רוצים שנעזור להם לעשות איזה משהו לא מובן
הם רוצים לאבחן תכונות של מפקד כבר מהצו הראשון או משהו כזה. כאילו שיעשו עוד שאלון בצו ראשון (בנוסף מכל מה שכבר יש)...
קיצר לקחו לנו שעתיים מהחיים. אבל סיימתי עם זה אלליייייייייייייייייייייייייייי תודה רבה לכם אני הייתי נטע
נשתמע חבריי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Snitzel