לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 408558647 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

העיינים שלי כאבו מדמעות .. | שבת בדימונה


נמאס לי ,

שוב הפיצול שלי חוגג

מצד אחד אני מאושרת

מצד שני לא טוב לי

אני רוצה להיות רק צד אחד

אני רוצה רק את הצד המאושר ,

לדחות לצד את הסבל .

אנו חוזרים על דברים שפוגעים בנו רק כי אנחנו בטוחים שאנחנו הולכים לשנות אותם ..
והיום אני כאן מנסה לחבר שתי קצוות שחשבתי שאי אפשר.
אבל  גגם אם אלך עד קצה האופק אני  לא ישכח
לפעמים צריך ליפול, כדי ללמוד לקום ללמוד לגדול.

הפלשבקים חוזרים שוב ושוב

נכון ..אני יודעת שאני עשיתי טעות ,

אני מודעת לכך שפגעתי בה

אבל עדיין מה שעברתי השבת היה כ"כ מגעיל

כל הערך שלי ירד  כלפייה

ולא , לא הכפאת לי עם היא תקרא את זה

עצרתי את הדמעות ,

חיפשתי מקום לנחמה

הנחתי את ראשי על ****

כאשר היא  משחקת לי בשיער הלח

אני חושבת ..

חושבת על ששמעתי ועל כמה שהיא פגעה בי

שומעת שירים שכ"כ התאימו לי לאותו הרגע

לאחר 15 שעה של מחשבה עמוקה

אמרתי לעצמי -אני לא יעביר את השמחה שלי אלייה

אני יראה לה שכמה שאני מאושרת

קמתי , התחלתי לעשות רעש ובלאגן

להיות עם כולם ולצחוק

אבל, מה שאף אחד לא ידע

שהחיוך הזה היה זיוף של כאב

לא רציתי להראות לאיש עד כמה אני נרקבת בלב

ונכון , אולי אני סתם מגזימה ונסחפת ..

אך , באמת שכאב לי !

כל המילים רק לא סליחה

כנראה שרק עם הזמן אני מתחילה לגלות עד כמה היא השתנה

עד שבאמת  שייכתי אותה לעבר שלי והרגשתי כ"כ הרבה יותר טוב

למה היית חייבת לחזור ולהרוס את הכל ?

כל כעס שמתחיל נגמר , הווה הופך עבר.

אחרי  שיחה עם רויתע שלי שנמשכה בערך שעה

אחרי שצחקתי איתה הרגשתי הרבה יותר טוב

אבל , עכשיו חזרו כל הפלשבקים

ואני מתרקבת מבפנים

מרגישה משהו בגרון שחונק אותי

ואת הלב שלי שנשבר

אני צועקת מפנים .

סמעעקק נמאאס לייייייייייייייי >.<

אני נמצאת בסביבת האנשים הכי מדהים שהכרתי בחיים שלי :-*\

אני זוכרת את הרגע לפני הסוף

עדן הייתה צריכה לרדת בתחנה

לפני שהיא ירדה אמרתי לה  לא טוב לי , נמאס לי

היא הסתכלה עלי במבט מוזר ושאלה "מה יש לך בתיה ? "  (בתיה =שם חיבה)

אבל לא יכולתי להסביר לה ולדבר איתה

כי קשה לי , אני  בנאדם שהכל אוגרת בלב

העפתי לה חיוך וצחוק קליל וזייפני  :D

אני יודעת , אני בן אדם עם פיצול אישיות רציני !!!

הייתי שבת בדימונה ואני צריכה ללכת אני ימשיך מחר ..

עריכה 26-4 :

בסביבות השעה 12 היה מגעיל וזה המשיך לאורך כל היום

למה אלוקים ברא את הגאווה ?

זה כ"כ הורג אותי  :(

דיי מתי אנשים יבינו שזה רק עושה אותם יותר קטנים

אז היא הורידה מהכבוד

אבל , בלב שלי כ"כ נפגעתי

עמדתי לצאת מהשיעור להתקשר לרוית (= לכתובת שעוזרת לי לצאת מהמצב )

אך המורה עשתה חזרה לתכונת

ואז המצברוח ירד לאט לאט ..


הייתי שבת בדימונה עם הנסיכות שלי , היה כ"כ כיף ומצחיק :D

למי שקורה את הפסוט מבין שאני בנאדם עם פיצול אישיות ?

כן , מצד אחד אני מאשורת

אבל מצד שני כואב לי בלב ..

טוב אולי המצברוח שלי מושפע גם מריב של שתי חברות טובות שלי ?

אני יהיה בסדר נכון ? !

קיצצצרר במקום ללמוד למכונת אני פה

עפתי ללמוד :-*

כאב בלב אך עדיין אופטימית ו מ א ו ש ר ת (=

 

 

 

נכתב על ידי , 25/4/2010 17:46  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצמאות 2010 !!


ואויי ,

אי אפשר להסביר עד כמה נהנתי אתמול  :P

הרגשתי כ"כ  טוב וגאה בעצמי

סוף סוף לא התביישתי בדרך שלי ,

לא פחדתי מהתגובות של אחרים

החיוך שחייכתי היה אמיתי (:

אני מאושרת

אבל ,

הרגשתי שלעוד מישהי מגיע להנות כמו שנהנו אתמול

היא הייתה כ"כ חסרה לי

מוזר היה להיות עצמאות בלעדייה :/

רוית אני מקווה שאת קוראת את השורות האלו

אני פשוט אוהבת אותך  חברה יקרה שלי

ואני מקווה שנהנת באותה מידה שאנחנו נהנו

אני מאחלת לך בהצלחה

ואני כ"כ מתגעגעת !

 

נכתב על ידי , 21/4/2010 18:50  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לזכור , לזכור ולא לשכוח


אחי הצעיר

האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
בגן הילדים שלך
לומדים כבר שיר חדש,
ובתיכון התלמידים
שוב מתעמלים על המגרש.
רוחות ערבית
מייללות על המרפסת
את כל שירי הסתיו,
ואמא מחכה בסתר,
שאולי עוד יגיע מכתב...

 

http://www.youtube.com/watch?v=jVkGxv3BJ6Y

(כנסו לקליפ הזה )

לא אני לא מתארת את ההרגשה של אמא

שמבסרים לה שבנה כבר לא איתה ,

בנה כבר לא חלק ממנה

הבן שלה .. הבן שלה נהרג :(

אני לא יכולה לדמיין את ההרגשה שאמא מרגישה .

זה כ"כ כואב ועצוב

אסור לשכוח את כל החיילים

את החיילים שנהרגו ואת כל אותם החיילים ששומרים עלינו

אסור לשכוח את החטופים :

גלעד שליט , רון ארד ,אהוד גולדווסר ואלדד רגב.

אני לא יודעת מה איתכם ..

אבל , הדמעות יוצאות לבד :-(

היום היה לנו טקס אחד המרגשים

הכיתה שלנו עשתה ,אין מי שלא בכתה .


נעבור למשהו יותר שמח ..

יום העצמאוותתתתת (=

איך עוברים מעצב לשמחה ?!

נכתב על ידי , 19/4/2010 19:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,165

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת-אלי _XD אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת-אלי _XD ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)