זה אמנם קצת באיחור, אבל לברך ולהודות אפשר בכל תאריך. הפוסט הזה נכתב על- ידי (תומר) אך נאמר בשם שנינו, אני וג'קי. הבלוג שלנו, ילדי יום ראשון (שהפך כבר ל"ילדי יום ראשון, בלוג אופנה") קיים כבר, תאמינו או לא, תשעה חודשים. הבלוג הזה הוא הרבה יותר מסתם בלוג בישבילי, הוא המקום שלי להראות את מה שאני יודע לעשות, את מה שאני רוצה לעשות ואת מה שאני יכול לעשות, תוך כדי פירגון ותמיכה ענקית מצד הקוראים הנאמנים. זה המקום בישבילי להראות מה שאני יודע לקבוצת אנשים שמתעניינים באותם הדברים כמוני, לשתף אותם בידע שלי ולהחכים בעצמי בידע שלהם, הבלוג הזה עזר לי להתפתח למקומות חדשים, עזר לי לפתח ולשפר את רמת הכתיבה שלי ופתח לי הרבה דלתות. בזכות הבלוג הזה הגעתי לאירועים "נוצצים" והכרתי אנשים פשוט מדהימים שבעזרתם אני סולל את מסלולי לפסגה. בזכות הבלוג הז למדתי להעריך את עצמי ואת מה שיש לי, להעריך את טוב לבם, נאמנותם והגינותם של הנוער שלנו ובמיוחד של נוער ישרא-בלוג. הבלוג הזה נתן לי תקווה שיש עוד אנשים שעושים דברים ללא תמורה, בלתי אנוכיים, מפרגנים ותומכים. במסגרות כמו "שבוע האופנה של ילדי יום ראשון" (שאף על פי שהסיבוב השני שלו כשל, הסיבוב הראשון היה פשוט מרגש) למדתי שאני לא היחיד באהבתי לעיצוב אופנה, ושעוד אנשים יודעים ורוצים לחלוק.

אני מודה לכל אחד ואחת מכם, על הנאמנות לבלוג, על הקריאה הקבועה, התמיכה, הפרגון וההערכה. אני מתרגש בכל פעם מחדש לקרוא תגובות כמו "אתם מבין בלוגי האופנה הכי טובים בישרא-בלוג בעיניי" או "הכתיבה שלכם נהדרת", זה מחמם לי את הלב ונותן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב כל פעם מחדש. אז תודה, למי שהמליץ, למי שקישר, למי שכתב, למי שהגיב, למי ששיתף פעולה, למי שהגיב, למי שפירגן, למי שנגע לנו בלב.

תודה ליח"צנים שהכירו לנו עוד צד בעולם האופנה הישראלי, תודה להנהלת ישרא-בלוג והנהלת MSN ישראל, על הפרגון הלא-נורמלי שהביא את הבלוג שלנו להכרה שיש לו היום בישרא-בלוג (ראו ערך "אודות הבלוג" ברשימות). אני לא אשכח איך התרגשתי כשהגענו למומלצים בפעם הראשונה והכי משמעותית, על הפוסט שלי על התאבדותו הטראגית של יקיר הבלוג לי אלכסנדר מקווין, זה דיי אירוני שמקרה כל-כך מצער גרם לשורה של דברים טובים. לפעמים אני וג'קי רוצים לחשוב שיש לנו קשר מיוחד עם מקווין, כאילו הוא רואה אותנו מאיפה שהוא לא יהיה ועוזר לנו. אמרתי כבר הרבה פעמים ואף פעם זה לא יהיה יותר מדי - יהי זכרו ברוך, הוא היה הנכס היקר ביותר לעולם האופנה והוא יחסר לנו מאוד.

אני חושב (לא מתוך שחצנות, מתוך הבנה של הדברים) שהבלוג שלנו הוא דוגמה נהדרת לאיך הנוער של היום עדיין אוהב לקרוא, אוהב תכנים על רמה ויודע לתת בחזרה. הבלוג שלנו התפרסם והצליח מתוכן איכותי והמלצות של אחרים בלבד, אנחנו לא פירסמנו את עצמנו בשום מקום, ולא ביקשנו מאף אחד אחר לפרסם אותנו (מלבד שבוע האופנה, כמובן). כל הקישורים לבלוג שלנו הם מאנשים שחושבים שהבלוג שלנו טוב, וכל ההמלצות עליו בישרא-בלוג ובMSN הן בזכות אנשים טובים שהקדישו כמה שניות מזמנם כדי להמליץ על הפוסט ולעשות דבר טוב. זה מחמם את הלב לדעת שתוכן איכותי הוא עדיין משהו שאנשים מחפשים, ואני מודה לכל אחד ואחת מכם על זה.

ולבסוף, אחרי שדיברנו על העבר הבה נאחל לעצמנו גם דברים לעתיד - אני מאחל לבלוג עוד הצלחה ופרסום, שהתכנים רק ילכו ויהיו יותר מעניינים, טובים ואיכותיים, שיתווספו לבלוג שלנו אולי עוד כותבים (שמעתם נכון), שהבלוג ימשיך להיות מיוחד ומקורי, שימשיכו להגיע עוד ועוד קוראים וכמובן שהקוראים הקבועים ימשיכו לקרוא. שנגיע למקומות חדשים, שנגיע לרמות חדשות, שנגדל ונשתפר, שתהיה לנו שנה טובה.

אני מאחל לכם, קוראים יקרים, שנה של אושר, עושר, בריאות, שגשוג, הצלחה והגשמה עצמית. שכל אחד מכם ימצא את הדבר שהוא טוב בו, ומי שכבר מצא שרק ימשיך לפתח אותו. אני מאחל לכם את כל הטוב שרק אפשר, שתעשו מה שאתם אוהבים, שתהיו האנשים המיוחדים והאינדיבידואליים שאתם, אל תשימו *** על אף אחד, תהיו מי שאתם רוצים להיות, תהיו שונים, תהיו מיוחדים, תהיו מקוריים, תהיו עצמכם. אל תתנו למציאות להעפיל על הדמיון והחלומות שלכם, תמשיכו להיות יצירתיים ואל תכנעו לרצונות של אחרים, תהיו נאמנים לעצמכם.

שנה טובה ושוב, תודה רבה.

אוהבים אתכם המון - תומר וג'קי.

נ.ב -

אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולהגיב בפוסט הקודם, הוא חדש מאתמול!