אין ספור מחשבות על וציפייה לתצוגה, מתחילת שבוע האופנה אני מחכה בקוצר רוח לתצוגה הזאת, אין במוחי שמץ של מושג אם היא תהיה טובה, האם שרה ברטון שווה את המעמד החדש שלה ואם היא באמת יכולה להיכנס לנעליו (לא, ואת זה אני אומר לכם בוודאות, כי אף אחד לא יכול).

על בסיס קבוע אני נכנס לSTYLE.COM, כמובן שגם להתעדכן בשאר התצוגות שלאביב-קיץ 2011, אבל הסיבה העיקרית לביקור היום-יומי באתר בחודש האחרון היא ציפייה ענקית לתצוגה של בית האופנה (כבר לא האיש, לצערנו) אלכסנדר מקווין. הפעם הציפייה היא לא רק לראות את הדגמים החדשניים של בית האופנה בין היצירתיים והמדהימים ביותר שקיימים, הפעם הציפייה היא גם לראות מה באמת שווה שרה ברטון, אם הבחירה בה כיורשת נכונה וראויה להערכה. בכללי, יש בי המון מתח אם ותקווה שהשם של האדם הדגול הזה (לי אלכסנדר מקווין ז"ל) יעמוד איתן גם אחרי מותו, בצורה הטובה ביותר והמתאימה ביותר לרוח וסגנון המותג.

פתחתי היום בבוקר (ממש לפני כמה דקות) את האתר כדי לראות אם סוף-סוף עלתה התצוגה, אחרי שהתאכזבי קשות כשהיא לא הייתה בשבוע האופנה בלונדון ואפילו חשבתי שאולי היא לא תהיה בכלל (אבל לא איבדתי תקווה). ישר זהיתי את השם, ראשון ברשימה, יושב שם בגאון, בשיא העוצמה שיכולה להיות לשם.

לקחתי נשימה עמוקה, כולי רועד, עצרתי את כל תכנוני האינטרנט שלי וניגשתי ישר לראות את התצוגה.

קוראים וקוראות, אני שמח להכריז ששרה ברטון אכן ראויה למעמד, אכן ראויה להיות יורשת לגאון האגדי ואכן מעצבת נפלאה (שוב, אין כמו המקור, אבל עדיין). הדגמים פשוט עוצרי נשימה, השימוש המגוון בחומרים לא שיגרתיים ובדים שונים בצבעים חמים פשוט עשה את העבודה. אבל זה לא מוריד מערך הגזרות הנפלאות פרי יצירתה שממשיכות את הסגנון של מקווין ז"ל אך מכניסות משהו חדש.

הקולקציה משלבת מוטיבים רנסנס-יים, צבאיים, מזרח-אסיתיים (יפן בעיקר) וכמובן השראה מקולקציות קודמות. אין יותר מדי להרחיב על הקולקציה, צריך לראות אותה. אין מה יותר מדי לנתח, פשוט להתרשם מהגדולה והאיכות. תחרות, ריקמות והרבה עבודת ידיים מקצועית ומושקעת. פשוט רמה אחרת של עיצוב אופנה, פשוט אומנות.

(לחצו להגדלה)

מקווה שעניינתי וחידשתי,

אהבתם? תמליצו!

להת', תומר.