הגרין-פיסים מביניכם ישמחו אולי לדעת ששרה ברטון - ה'יורשת' של בית האופנה 'אלכסנדר מקווין', מאוד תורמת לאיכות הסביבה. היא ממחזרת. מה הכוונה? קולקציית הריזורט החדשה של בית האופנה 'אלכסנדר מקווין' תחת עיצובה של שרה ברטון, היא פשוט גיבוב של פריטים ממוחזרים משלל קולקציות פרי ידיו של אלכסנדר מקווין (ז"ל) עצמו.

אני מבין את הפחד שבלרשת בית אופנה, ועוד יותר מפחיד לרשת אותו ממישהו כל-כך מקורי ויוצא דופן. אבל לדעתי הדרך היא להיות מקורי ויוצא-דופן בעצמך. נכון שיש מקום (לפחות בהתחלה) ללקיחת השראה או מוטיבים עיקריים מהסגנון של מקווין (כמו ההדפסים, או גזרה מסויימת) אבל לקחת דגמים שלמים ורק לשנות להם את הצבע? זה כבר מוגזם. אני רוצה לשמוע את דעתכם הכנה על המקרה הזה; צירוף מקרים? תמימות? רק לקיחת השראה? מסיבה מוצדקת? מה דעתכם?.

מימין תראו את הדגמים מקולקציית הריזורט החדשה, בעיצוב שרה ברטון, ומשמאל את הדגמים שבעיניי דומים לדגמים החדשים, בעיצוב אלכסנדר מקווין (ז"ל). לא כל הדגמים אחד-לאחד כמובן, חלקם פשוט מאוד מאוד מזכירים אחד את השני (לחצו להגדלה).

אני מקווה בשביל עולם האופנה ובשביל בית האופנה 'אלכסנדר מקווין' בפרט, שלא יהיה לנו עוד מקרה שאנל.

אני וג'קי סולדים משאנל מסיבה מאוד פשוטה - קרל לגרפלד לא מעצב לשאנל, הוא ממחזר לשאנל; מאז שהוא קיבל את התפקיד לידיו, לא ראינו אפילו לא קולקציה אחת שאין בה את ה-טוויד הידוע של שאנל. חליפות החצאית, והמקטרונים בפרט כבר יצאו לנו מכל החורים. והסמל, הוווווו הסמל, כמה שהם אוהבים את הסמל הקדוש שלהם. לא תקום ולא תהיה קולקציה אחת אפילו שלא יהיה בה את הסמל של שאנל לפחות 10 פעמים. במשקפיים, בנעליים, בתיקים, בעגילים, בשרשראות, בצמידים, בחגורות, בחולצות, בצעיפים, במכנסיים, בחצאיות, במעילים, בשמלות ובז'קטים. הכל מכוסה בסמל שמלווה (משום מה) כל בלוג של פאשניסטה ממוצעת.

עוד לא איבדתי אמון בשרה ברטון, ממש לא. דווקא יש לי תחושה שהיא הולכת להפתיע. קולקציית הגברים בעיצובה הייתה מרעננת (לא מחמיאה, אבל מרעננת) וקולקציית הנשים קצת פחות. את קרל לגרפלד אוהבים למרות שבשאנל הוא על הפנים (קפצו לי, אוהבי שאנל בגלל השם), אז שלשרה, בשנתה הראשונה, לא ניתן סיכוי? אני אמחל לה, ואאחל לה המון בהצלחה, ושתגבש לעצמה סגנון משלה. עד אז נמשיך להתגעגע לאלכסנדר מקווין (ז"ל), אהובנו היקר.

נסיים עם כמה תמונות מהקולקציה בין המדהימות שנוצרו בעשור האחרון, תהנו מהשלמות. (לחצו להגדלה, מומלץ!)

אהבתם? תמליצו!

להת', תומר.

Can you say WOW? פעם רביעית שממליצים על הבלוג החודש,

(ופעם שישית בישבילי אישית, אם אני כולל את ההמלצות מהבלוג האישי שלי)

תודה רבה לכל הממליצים, ושוב פעם לMSN ישראל.

בהמשך לפוסט קולקציות הריזורט -

כמובן (או לא כמובן, למי שלא ידע) שקולקציות הריזורט ממשיכות לזרום ולהגיע מעוד מגוון מעצבים כשרוניים, שמחדשים ומפתיעים כל פעם מחדש. בין הקולקציות החדשות שעלו, נתקלתי בשתיים שתפסו את עיניי מסיבה מאוד מיוחדת. הקולקציה של "Missoni" והקולקציה של "Proenza Schouler". שתיי הקולקציות מאוד מיוחדות ומעניינות (אני אישית לא כל-כך מתחבר לקולקציה של Missoni אבל בהמשך תבינו למה ציינתי אותה פה בכל-זאת), ובעיקר אהבתי את של Proenza Schouler, כמו שכבר ציינתי לפני כמה פוסטים, צמד המעצבים שעומד מאחורי המותג הזה הוא מהמבטיחים. והנה, הם עשו זאת שוב עם קולקציה לא צבעונית מדי ולא קודרת מדי, (כמו קולקציות האביב והחורף) בידיוק במינון הנכון, מרשים.

הסיבה לכך שציינתי את שתיי הקולקציות המרשימות האלו, היא האסוציאציה המיידית שעלתה לי כשצפיתי בהם אל האמן "Piet Mondriaan". נשמע מוכר? נהדר, לא נשמע מוכר? חכו שתראו את היצירות.

(לחצו להגדלה) 

Missoni

Proenza Schouler

Piet Mondriaan

החלק המשותף בין פרואנזה שולר ומיסוני הוא בעיקר החלק שבולט מאוד מכל קולקציות הריזורט, החורף והאביב. והוא, מה אם לא - ההדפסים. הם בכל מקום, בכל צבע, בכל צורה ובכל מרקם. ללא ספק, הדפסים הם השחור החדש (כמו שכבר שציינתי לפני ארבעה חודשים בפוסט "PRINTS ARE THE NEW BLACK")

אני אישית מאוד אוהב את הטרנד, כל עוד הוא לא נדוש (פרחים, לעזזאל, פרחים) וכל עוד הוא לא מכוער מבסיסו (מנומר, זברה ועוד הדפסים של פרחות ונשים עשירות חסרות טעם).

הדרך הנכונה להיכנס אל זרם ההדפסים הוא שילוב של כמה הדפסים בסיסיים באאוטפיט אחד. אני יודע שזה שנמע מטורף וכואב בעיניים, אבל עם קצת חשיבה, זה יכול להראות מצויין.  לדוגמא - מכנס פסים (קצר, שלא יהיה יותר מדי פסים) וחולצת נקודות (גם קצרה). כל עוד המכנס והחולצה לא באותו צבע, האאוטפיט יהיה מעניין ומרענן, ולא תראו כמו ליצנים. את פיצוץ הטקסטורות הזה אפשר לשבור עם צעיף חלק, ווסט חלק או תיק גדול חלק. (חלק = צבע אחיד).

עכשיו לכו לארון של אמא-אבא ומצאו לכם איזה פריט עם הדפס מזעזע וצבע מטורף, ושלבו אותו באאוטפיט. אני למשל מצאתי בארון של אבא חולצה מכופתרת של ליווי'ס (למי שלא יודע - סימן מובהק של ליווי'ס הן חולצות מכופתרות מבד עבה), עם הדפס של פסים דיי דקים בכחול כהה וחום-אדום. שילבתי את זה עם חולצה לבנה ומכנס שק-עם-קקי בצבע כתום. נשמע זוועה אבל נראה מגניב.

הרבה פעמים אופנה היא פשוט אומנות.

אהבתם? תמליצו!

להת', תומר.

למי שלא שם לב - יש עיצוב חדש, הפעם בשחור-לבן, כניגוד לפוסט ולעיצוב הקודם, אך לא בניגוד לגמרי - הרקע (שאני עשיתי לבד, שוב, לא לקחת) הוא רי-מייקינג של אחת היצירות של מונדריאן מהפוסט הזה. תמונת הכותרת לקוחה מאחת הכתבות של DAZED (ליתר דיוק, הכתבה הזו) ובתמונה דגם של המעצבת "Maria Blaisse". מקווה שאהבתם, אני אישית מרוצה.