לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

גיל: 32

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ` (Marc Jacobs). לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עשור לאתר האופנה המצליח בעולם.


האתר המצליח והמדהים - "style.com" חוגג עשור. שאנחנו לא נקדיש לזה פוסט?

מאז שאני זוכר את עצמי מתעניין באופנה (טוב לא בידיוק, כי אני מתעניין באופנה מגיל 0) האתר STYLE.COM היה בראש רשימת המקורות האופנתיים שלי, תמיד ראשון, תמיד מחדש, תמיד מעניין ותמיד מספק את כל הסחורה באיכות הכי טובה ובסדר מופתי. התאר מציע מגוון רחב של עדכוני אופנה - דיווח טרנדים, סיקור תצוגות, תמונות מתצוגות, סיקור אירועים, ראיונות וכו'. במסגרת חגיגות העשור לאתר, האתר ערך מעין פרוייקט ובו עשר רשימות TOP TEN (עשרת הגדולים) בקטגוריות אופנה שונות.

 

+ עשרת הקולקציות הכי טובות.

+ עשרת אייקוני האופנה הכי טובים.

+ עשרת פרטי האקססוריז הכי בולטים.

+ עשרת הדוגמניות הכי טובות.

+ העשור של קארל (לגפרלד).

+ עשרת כוכבי הסצנה הכי בולטים.

+ העשור ביופי.

+ עשרת המסיבות הכי טובות של 2007.

+ עשרת קולקציות הגברים הכי טובות.

+ עשרת הכותרות הכי בולטות.

 

הרשימות מסקרות ומסכמות את עשרת האירועים הכי בולטים וטובים באותה קטגוריה (כאמור TOP TEN) לעשור האחרון, כולל פירוט של כל אחד מהם. ברשימת הקולקציות הכי טובות של העשור נבחרו הקולקציות הכי משפיעות, מדהימות, עושות-רעש ובולטות של העשור האחרון. סקרנים? הרי לכם הקולקציות + סיקור ופרשנות שלי -

 

חוסיין צ'אלאיאן (Hussein Chalayan), סתיו 2000 (הקולקציה).

במילה אחת: רהוט (*סטגדיש*). בשלוש מילים: מייצג אומנותי לביש.

הקולקציה מתחילה כמעין מייצג אומנותי, חדר לבן, ובו כמה רהיטים (כורסאות, כיסאות ושולחן). הקולקציה מתחילה כשעל הבמה קבוצה של אנשים שנראית כמו משפחה (שלבושה יפה, כמובן) שמביאה איתה רהיטים. המשפחה עוזבת את הבמה ועולות הדוגמנית. לראשן של הדוגמניות שיער מפוסל בצורה מרהיבה, על גופן בגדים בעיצוב נקי ומודרני, על-זמני משהו, רוב הפריטים היו יכולים להתאים בקלות לקולקציות של היום.

אחרי שכל הדוגמניות עברו וראינו את כל הדגמים, הדוגמניות ניגשות לרהיטים ומורידות את הכיסויים שלהם. את הכיסויים עדוגמניות לובשות על עצמן (הכיסויים הופכים לבגדים, כל כיסוי אחד אחר) ואת הרהיטים הן מקפלות למזוודה. גאוני או לא גאוני? בהחלט, ובהחלט ראוי להגיע לעשרת הקולקציות ה"מרעידות" של העשור.


 

מארק ג'ייקובס (Marc Jacobs), אביב 2002 (הקולקציה).

במילה אחת: ברבי. בארבע מילים: מה זה התאמת צבעים?

קולקצייה פשוטה לכאורה, רוב הבגדים בגזרות מתרחבות ובמבט אחורה דיי מגוחכות, המראה הכללי הוא מראה שנות ה-70, עם כנסיי פדפון ושרוולים תפוחים. אבל לא שנות ה-70 הם ה"ואוו" של הקולקצייה הזאת, אלא הצבעים. מארק ג'ייקובס בחר להתמקד בצבעים כמה שיותר מזעזעים בקולקצייה הזאת - מוורוד פוקסיה, דרך סגול בוהק, חרדל, ירוק דשא, כתום תפוז , אדום בוהק והדובדבן שבקצפת - ורוד. אה, שכחתי, גם ורוד ועוד ורוד ועוד קצת ורוד, ואם חסר קצת צבע אז עוד ורוד. אחרי הקולקציה הזאת אני מרגיש כאילו צפיתי במרתון אינטנסיבי של דובוני אכפת-לי עם משקפיים שרואות רק וורוד.

למקרה שתהיתם מי הכניס לאופנה את הצבע הורוד לגברים (אני באמת צריך להמשיך את המשפט?) זה היה מארק ג'ייקובס, בכבודו ובעצמו.

גאוני או לא גאוני? אולי קצת גאוני, בגלל האומץ (אבל כבר התרגלנו ל'אומץ' של מארק ג'ייקובס, זה מתחיל להיות חוסר טעם) אבל בעיקר מזעזע. מה אגיד? גם זו דרך להגיע לעשרת הקולקציות של העשור.

 

 

לנוון (Lanvin) סתיו 2002 (הקולקציה).

בשתיי מילים: מעילים ושמלות. בחמש מילים: מעילים ושמלות עם הרבה בד (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?).

הקולקצייה הזאת של אלבר אלבז מבטאת את הצורך של האדם להתעטף בשכבות של בד (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?), בין השאר כדי להגן על עצמך מהחורף (מדובר על לפני 8 שנים, כשעוד היה חורף). בקולקצייה יש שימוש נרחב מאוד בצבע השחור, בפייטים, בבדים שקופים, בבדי צמר עבים, בשילובים של כמה פרוות ובמגפיי עור (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?). לאורך כל הקולקציה אלבז משתמש בטכניקות שהיו דיי חדישות בתקופה של הקולקציה הזו ובכך מכניס את הקולקציה לרשימת עשרת הקולקציות של העשור. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, הקולקציה הזו מהווה השראה ברורה להמון קולקציות בשנים האחרונות - הפייטים - מיו מיו, מגפי עור במראה רכיבה - דיור, בדים שקופים ומשחקי שקיפויות - ויקטור אנד רולף ועוד הרבה מעצבים, שילובים של כמה פרוות - פנדי, שכבות של בד - כל מעצב בערך, גופיות מעל חצאיות צמר ביחד עם חגורה דקה - פראדה. אלבר אלבז, שיחקת אותה. (הוא משלנו! הוא משלנו!!!).

 

 

גוצ'י (Gucci), סתיו 2004 (הקולקציה).

במילה אחת: עשירים. בשלוש מילים: עשירים בערב חורפי.

הקולקצייה הזאת מבטאת בעצם את מהות המותג "גוצ'י" ואת תרבות הצריכה של העשירים באמריקה (ויסלחו לי הזקנות המנותחות, ילדי העשירים ושאר ירקות מרמת אביב); זה לא יפה, זה הרבה יותר ממוגזם, זה זוהר, זה צועק "אני פה ואני עשיר!", זה לבן, זה ורוד. זה גוצ'י וזה ממש ממש רדוד. הקולקצייה מתאפיינת בקו לא נקי בכלל, בגזרות שמחמיאות רק לדוגמניות על במידה -4, השימוש בפרווה מוגזם, מגוחך ולא יפה. הצבעים יפים בהתחלה אבל הולכים ונהיים בוהקים ומזעזעים יותר עם הזמן. הדבר היחיד שאהבתי בתצוגה היה הפרנזים שהשתלשלו בצועניות מהשמלות הצבעוניות יתר-על-מידה. כל הקולקצייה מעוטרת במחשופים מפה עד ברצלונה שנלבשים על דוגמניות אנורקטיות, מה שיוצר מצב שהמחשופים חושפים בעיקר את העצמות שבין שניי הדברים המיניאטוריים האלה שיש שיקראו להם שדיים. ואם כל זה לא מספיק לכם, הודגמניות מאופרות בחוסר-טעם משווע, הם נראות כאילו הן לא ישנו כמה שנים. גאוני או לא גאוני? צריך לשאול בכלל? הקולקציה הזאת היא פשוט בושה לעולם האופנה והיא בהחלט לא ראויה להגיע לעשרת הקולקציות של העשור. אבל מי אנחנו שנשלם יותר כסף ממה שגוצ'י שילמו לSTYLE.COM כדי להיכנס לרשימה הזו? זוועה.

 

 

מייסון מרטין מרג'יאלה (Maison Martin Margiela), אביב 2007 (הקולקציה).

במילה אחת: מדוייק. בשתיי מילים: מדוייק מאוד.

הקולקצייה הבאה היא קולקצייה שגובלת בשלמות, הצבעים של הקולקציה הם השילוב המדוייק לצבעוניות לא קודרת ולא מוגזמת, הקווים של הקולקציה מאוד נקיים ומודרניים. יש שימוש נרחב (ברוב הדגמים) בדגש בכתפיים (למי שלא יודע - דגש בכתפיים הוא דבר שאני מאוד מאוד אוהב) וגם נגיעות של קיץ של שנות ה-50.

המיוחד בקולקציה הזאת (חוץ מהיותה פשוט מקסימה ונקיה) הוא השימוש של המעצב בצבעים של הבדים ובהדפס על הבדים להעברת אשליות. מה ז"א? בכל בגד יש דגש בכתפיים בצבע ניוד (בדגמים שמכסים את הכתפיים הוא בצבע של מה שמכסה אותן), מה שיוצר אשליה של כתפיים מחודדות בלי קשר לבגד. או למשל גופיה בצבע גוף שעליה מודפסת חזייה, זה גם מאוד מקורי ויפה וזה גם חשוף אבל ממש לא. אשליה שאני ממש אוהב היא דגם שבמבט ראשון נראה כאילו הדוגמנית לובשת חזיה וגקט שחור ארוך, ובמבט שני רואים בעצם חצי בגד גוף חצי מכנס שעליו מודפס הג'קט כשהוא פתוח וכאילו מתנפנף ודרכו מציצה החזייה. מאוד יצירתי ומאוד יפה.

בנוסף לאשליות שמרג'יאלה יוצר, הוא גם משתמש באלמנטיים פטריוטיים וימאיים - כוכבים, פסים, צבאים של מלחים, רשתות דייג וכו'. בגדול, הקולקצייה נראית כמו ציור של המציאות, דבר שאני מאוד מאוד אוהב. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, יש בקולקצייה הזאת את כל הדברים שאני אוהב - בגדי גוף בתור בגד עליון, כתפיים מודגשות, קווים נקיים, "בלוקים" של צבע, אשליה וציור של המציאות וכו'. הבגדים מאוד מחמיאים לדוגמניות והקולקציה פשוט מושלמת, ראוי להיות בעשרת הקולקציות של העשור.

 

 

בלאנסייגה (Balenciaga), סתיו 2007 (הקולקציה).

במילה אחת: אוקספורד. בשתיי מילים: מודרניזציה לאוקספורד.

אוקספורד, כמה פעמים שמעתם את המילה הזאת בשנים האחרונות? לא מעט, אני בטוח. למי שלא יודע, אוקספורד הוא בעצם השם של האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם בשפה האנגלית והיא ממוקמת באנגליה. הכוונה במראה אוקספורד היא מראה מחוייט - מקטורן, מכנסיי הרמון וכו', שילוב של סמלים (בהשראת הסמל של האוניברסיטה שרקום על הבגדים) וכמובן, נעליי האוקספורד. בקולקציה הזו, לא רק שבלאנסייגה הביאו את מראה האוקספורד למרכז הבמה, הם גם נתנו לו טאץ' באלנסייגי מובהק, עם הדפסים מטורפים, המון צבעים, המון שכבות והרבה סוגי בדים. הקולקציה מאוד מרשימה ומאוד מחמיאה, היא משלבת בתוכה מקטורנים עם רכיסה כפולה, מכנסיי הרמון ונעליי אוקספורד צבעוניות במיוחד, ביחד עם שמלות עתירות צבעים וטקסטורות מעניינות. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, רק על כך שהתחילו טרנד חדש לגמרי מגיע להם ח"ח, אבל בעיקר על הצבעוניות של הקולקציה. ראוי להיות בעשרת הקולקציות המשפיעות של העשור.

 

 

בלמיין (Balmain), אביב 2009 (הקולקציה).

במילה אחד: צבאי. בארבע מילים: צבאי, קרוע, נוצץ וחד.

אח, איך אפשר לשכוח את הקולקציה הזאת, הרבה כבוד יש לי אל הקולקצייה הזאת, שהכניסה לא מעט טרנדים באותה השנה.

הקולקציה הזאת עשתה את זה בגדול, תרתי משמע. בקולקציה יש שימוש נרחב בפייטים, בכתפיים מודגשות, בג'ינסים בשטיפת אקונומיקה בצורת כתמים, בניטים וכו'. הקולקצייה הזאת הייהת מעין תקדים לקולקציית אביב 2010, שעשתה את כל אלה אבל בגדול, קרוע יותר, מוגזם יותר ובתוספת מראה צבאי. שתיי הקולקציות האלו כבשו את עולם האופנה בסערה - החל מבלוגי אופנה בכל רחבי העולם, דרך רשתות האופנה הגדולות ביותר ועד המגזינים הנחשבים ביותר בעולם, כולם השתמשו בטרנדים האלו. והשיא היה סנדליי הניטים, שזכו לשלל חיקויים ברחבי העולם, ברשתות הגדולות ביותר.

גאוני או לא גאוני? אני לא בטוח, קולקציית אביב 2010 הרבה יותר גאונית, זה כן. לא כל-כך התלהבתי מהקולקציה, נכון שהיא מאוד השפיעה על עולם האופנה אבל בכלליות היא לא כל-כך מרשימה בעיניי. היא ראויה להיות ברשימה, אבל אביב 2010 תהיה בחירה יותר טובה בעיניי.

 

 

אלכסנדר מקווין (Alexander McQueen) ז"ל, אביב 2010 (הקולקציה).

במילה אחת: גאונות. בשלוש מילים: גאונות שתחסר לנו.

אני רק חושב על הקולקציה ונהיה לי עצוב, מדובר באחת הקולקציות הכי מרעישות, מדהימות, מרהיבות ויפות שהוצגו אי-פעם. עוד לפני המוות הפתאומי של אוהבנו ויקירנו לי אלכסנדר מקווין הקולקציה עשתה הרבה רעש, אם מדובר בנעליים המפוסלות והענקיות (25 ס"מ עקב) שעשו רעש בגלל שגרמו לפיטוריהן של מספר דוגמניות עקב סירובן לנעול אותן, אם זה השמלות המפוסלות בטכניקות החדישות ביותר, אם זה ההדפסים הצבעוניים והמדהימים שמשלבים בתוכם נחשים, פרפרים ושאר חיות בצבעוניות מהפנטת, אם זה השיער המפוסל שהגיע לגבהים לא-נורמליים, או האיפור המטורף שעיוות את צורת הפנים של הדוגמניות.

מעולם לא נראתה קולקצייה כל-כך מרטיטה ומרעישה בעולם האופנה. יש שיגידו שהקולקציה קיבלה את רוב הקרדיט בגלל הרעש סביב ההתאבדות של מקווין, אבל אנו מסרבים בחירוף לדעה הזו, הקולקציה מדהימה בכל קנה מידה, גם עם המוות וגם בלי. מדובר בדבר שלא נראה כמותו, טכנולוגיות סופר - חדישות ואווירה כוללת של חלל חיצון \ ים. האנשים יצאו מהקולקציה הזאת בשוק, ואני יכול להעיד על עצמי שלא אשכח בחיים את הקולקציה הזאת, כל פעם שאני נכנס להסתכל עליה אני מגלה משהו חדש, וזה מה שכל-כך מדהים בה.

גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, אם לא הגאוני ביותר. אני חושב שכל אחת ואחת מן הקולקציות של אלכסנדר מקווין יכלו להיכנס לרשימה הזאת, החל מהקולקציה שהכניסה את הגולגלות לאופנה (אחד הטרנדים היותר גדולים שהיו בעשור האחרון) ועד הקולקציה שבה הוא המציא את הגזרה הנמוכה (כן, הוא המציא את הגזרה הנמוכה, למי שלא ידע). מדובר בבן-אדם עם יכולות על-טבעיות, אנו רוכשים לו את כל הכבוד שאנו יכולים, ומודים לו על מה שיצר, R.I.P.

 

 

סלין (Celine), אביב 2010 (הקולקציה).

במילה אחת: חדישות. בשתיי מילים: קובע טרנדים.

הקולקציה המינימליסטית הזו, היא אחת הקולקציות היותר משפיעות בזמן האחרון. כמעט כל דגם בקולקציה הזו הפך לטרנד - מכנסיים, חצאיות ושמלות מעור, פלטפורמות, קאמל, מראה צבאי מודרני, מינימליזם, מכנסיים רחבים, טראנצ'ים בתור שמלות, מראה שכבות וכו'.

הקולקציה הזאת כל-כך משפיעה שאין מגזין אופנה בינלאומי אחד שלא עשה עם הפריטים האלו לפחות הפקה אחת, הקולקציה הזו הכניסה את הקאמל לאופנה וכמובן את בגדי העור המהוללים.

ביחד עם קו נקי ומינימליסטי שאני מאוד אוהב, הקולקציה הזאת בהחלט ראויה לשבח.

גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, הקולקציה הזו היא פשוט הצלחה מסחררת.

 

 

פראדה (Prada), סתיו 2010 (הקולקציה).

במילה אחת: פיפטיז. בחמש מילים: ספרניות מעולם לא נראו טוב יותר.

מהרגע הראשון שראיתי את הקולקציה הזאת התאהבתי, כל פריט ופריט (חוץ מכמה תיקים מבריקים מדי) פשוט מושלמים, אם אלו השמלות הנפוחות בסגנון שנות ה-50, או הסטים הסרוגים, הצווארונים הכפולים או משקפיי החתול, הנעליים או התיקים - הקולקציה הזאת פשוט מושלמת.

כבר כתבתי על הקולקציה בפוסט על טרנד שנות ה-50, אז לא ארחיב יותר מדי, רק אגיד שהשילובים, ההדפסים והבדים בקולקציה הזו פשוט מרהיבים, הקולקציה הזאת גם היא מאוד משפיעה וכל אחד מהפריטים בה הוא טרנד לחורף הקרוב, ראו הוזהרתם.

גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, חורפי, חמים ומקסים. ראוי ביותר להיכלל בעשרת הקולקציות הטובות של העשור.

 

 

וזהו! מקווה שעניינתי וחידשתי.

אהבתם? תמליצו!

להת', תומר.

 

נ.ב

התחילו תצוגות אביב-קיץ 2011!!! כמובן שאעשה סיקורים :)

נכתב על ידי , 10/9/2010 17:02   בקטגוריות אומנות, אופנה, אלכסנדר מקווין (Alexander Mcqueen), בגדים, שופינג ואופנה, בלאנסייגה (Balenciaga ), ווג, מארק ג'ייקובס (Marc Jacobs), מגזין אופנה, מעצבי על, מעצבים, נשים, פראדה (PRADA), קולקציה, תצוגת אופנה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Back to basics.


לפני הכל - התנצלות; אני מודע לכך שהבלוג קצת יצא ממתכונת עדכונים שוטפים בכל כמה ימים ואני מאוד מצטער על כך, אני רוב הזמן נמצא על קו גן יבנה - תל אביב ואין לי שנייה פנויה. טוב יש לי, אבל אני מנצל את השניות הפנויות שלי בעיקר למטרות אגירת כוחות ומנוחה. אתמול חזרתי משלושה ימים בים המלח ויומיים בתל אביב, ואני מלא ברגשות אשמה על חוסר העדכונים המשווע בבלוג. עמכם הסליחה, והרי לכם פוסט מושקע במיוחד.


 

זה לא סוד שה-טרנד לחורף הקרוב הוא בגדים בסגנון שנות החמישים, ומכיוון שהעשור הזה הוא מהחביבים עליי ביותר מבחינה אופנתית, החלטתי להקדיש לטרנד המשמש ובא פוסט גדול ומושקע. הפוסט כולל קצת רקע על המראה של שנות החמישים, כמה דוגמאות של איך זה נראה פעם ואיך היום, וכמובן איך מיישמים את זה. נתחיל עם רקע כללי על אופנת שנות ה-50. וכשאני אומר שנות ה-50 אני מדבר על 10 שנים, וב10 שנים יש לא מעט מראות שונים. אז כדי לחסוך לכם חפירות ולי זמן, אפרט בתמצות ובקצרה על המראה הכללי של כל תקופה ולא על כל טרנד חולף. (כי באמת שיש לא מעט)

 

אופנת שנות ה-50 היא תחום מאוד רחב ומגוון, הפטרנים, הגזרות והבדים מתפרסים על הרבה סוגים שונים. אם ננסה לסקר ולסכם - אופנת שנות ה-50 התחלקה לשניי מראות עיקריים - האחד הוא השמלה, והשני הוא חליפת החצאית המחויטת. שניי המראות מתחלקים על שניי חצאי העשור - בחצי הראשון של העשור כיכבו השמלות ובחצי השני של העשור התבצעה ה-מהפכה של עולם האופנה, ע"י האחת והיחידה - קוקו שאנל. בעקבות המהפכה של קוקו שאנל (שאפרט עליה בהמשך) החליפה כיכבה בחצי השני של העשור.

 

החצי הראשון של שנות ה-50:

השמלות, המחוכים, הנפחים והמהפכה של קוקו שאנל.

 

כך זה נראה פעם -

בחצי הראשון של העשור כיכבו ללא ספק השמלות - ה-דגש היה על המותן ה-גזרה הייתה גזרת הפעמון. מה זה גזרת פעמון? הסילואטה הנשית בתקופה הזאת התאפיינה במותן צרה במיוחד, ושלא תטעו - הדוגמניות לא היו רזות כמו היום, אפילו לא קרוב. המחוכים החונקים והניגודיות בין הצמוד של המותן לנפוח של החלק התחתון של השמלה יצרו מותן רזה במיוחד. בשמלות של התקופה פלג הגוף העליון היה מאוד "נתמך" והתחתון מאוד נפוח ומוגזם, והצורה מזכירה צורת פעמון.

ואם כבר בפלג גוף עליון עסקינן, עוד לא דיברנו על החזיות. החזיות של הנשים בשנות ה-50 היו מאוד שונות מהחזיות של היום; ה'קאפים' של היום היו פעם מחודדים ועגולים לגמרי, כמו קונוסים. בנוסף, במקום בסיס חזייה צר, לקאפים היה מחובר חלק דיי רחב ש"חיטב" ויישר את האזור שמתחת לחזה. בנוסף, שלא נשכח חלילה - כל אישה לבשה גם מחוך צר במיוחד.

 

תופעה בולטת במחצית הראשונה של שנות ה-50 היו החולצות הג'קטים והמעילים הקצרים - מדובר על קצר באורך הבגד ולא באורך השרוול. הג'קטים האלו הגיעו עד הצלעות ונלבשו מעל השמלות - מה הרעיון מאחורי ההמצאה? ללבוש משהו מעל השמלות אבל לשמור על מראה המותן המודגשת. הג'קטים יצרו גף אפקט של חזה יותר שפיצי ומרובע, דבר שמשום מה היה מאוד אהוב בשנים הללו.

 

עוד תופעה מאוד נפוצה בתקופה היו שרוולי העטלף - השרוולים היו בכל בגד, ובעיקר בבגדים מכופתרים - שמלות, חולצות ג'קטים וכו'. שרוולי העטלף בצירוף חגורת מותן ומתחתיה מחוך יוצרים ניגוד קיצוני שמדגיש את עובי המותן המגוחך עוד יותר.

 

המראה לפלג הגוף העליון -  צמוד מאוד, הדוק מאוד ו'נתמך' מאוד (מחוכים וחזיות שפיציות) מתחת לבגדים. מעל הבגדים היה יכול להיות גם רפוי ונפוח וגם צמוד והדוק, אבל תמיד המתון יהיה מאוד רזה והציצי מאוד "מרובע" (למי שזוכר - כמו של ברבי המקורית). בתחילת העשור רוב השמלות התעטרו בכפתורים וצווארון ובהמשך המחצית התחילו לצוץ מחשופי V עמוקים המתקבלים משתיי חתיכות בד עבות שמכסות את הכתפיים ויורדות אל המותן בהצלבה.

אם לא מדובר בשמלות, אלא בחולצה וחצאית - אז רוב החלקים העליונים היו או חולצות מכופתרות או סוודרים עם צווארון גולף קצר, בד"כ בתוספת מטפחת.

בקשר להלבשה תחתונה - חזיות שפיציות ומחוכים, מאוד לא נוח.

המראה לפלג הגוף התחתון - מאוד נפוח, כמויות גדולות של בד המכווץ ומקובץ לחצאית נפוחה במיוחד המגיעה בד"כ עד אמצע השוק (ארוך) בנוסף לכמויות הבד הגדולות לפעמים לבשו הנשים מתחת גם חצאית חישוקים, כדי לשמור על הנפח עוד יותר.

 

זה לא סוד שעד המהפכה של גברת גבריאל (קוקו) שאנל באמצע שנות ה-50, להיות אישה היה מאוד לא נוח; בתחום הלבשה התחתונה החזיות הן שפיציות, לוחצות ומעוותות. עד המהפכה היו קיימים המחוכים החונקים, שגרמו לעיתים קרובות להתעלפויות (עקב הפרעה לזרימת הדם). ושלא נשכח את החצאית ששמים מתחת לשמלה, כדי לשמור שתעמוד ושתהיה נפוחה. בתחום הבגדים העליונים הבגדים היו פשוט מסורבלים ולא נוחים, ולעיתים קרובות גם כבדים מאוד.

 

המהפכה של גבריאל (קוקו) שאנל -

קוקו הייתה אישה מודרנית מאוד בזמנה, היא הייתה עסוקה מאוד, עבדה קשה כל היום ונסעה במכונית (דברים שלא היו מאוד שכיחים בתקופתה, כידוע). כדי להקל על סדר יומה, החליטה קוקו ליצור בגדים שיתאמו את אורך החיים שלה ויהיו הרבה יותר נוחים והרבה פחות מסורבלים. ה-בשורה מפי קוקו הייתה הורדת המחוכים. קוקו שאנל יצאה נגד בית האופנה דיור, שדגל בשימוש במחוכים. הפריזאים לא נפלו מהכיסא ובהתחלה זה לא בדיוק מצא חן בעיניהם, אבל בסופו של דבר דיור 'הפסידו' ומאז נשים בכל העולם יכולות להנות מזרימת חמצן ודם לכל הגוף באופן נורמלי - או במילים אחרות - נשות העולם חייבות תודה ענקית לגברת שאנל.

כתשובה לשמלות המחוכים, המציאה קוקו שאנל את חליפת החצאית הידועה - חליפה מחויטת הכוללת חצאית ברך גבוהה בגזרת עיפרון וג'קט בעיצוב פורץ דרך - נטול צווארונים וחפתים, שרוולים באורך קצת אחרי המרפק ושניי כיסים מרובעים באזור המותן. החליפות באותה תקופה היו עשויות בדים קשיחים והקלאסיקה הייתה חליפות מבד טוויד. הייחוד של החליפות של שאנל היה שרשרת זהב דקה שנתפרה ביד לקצוות הג'קט ושמרה על גזרתו.

אני מקווה שזה ענה לכם על השאלה של "למה קוקו שאנל כזאת אגדה?!".

(כמובן שקוקו שאנל המציאה עוד הרבה דברים פורצי דרך והכניסה לאופנה עוד כל מיני פריטים, אבל בפוסט הזה מדובר על שנות ה-50).

 

(לחצו להגדלה, מומלץ ורצוי).

   

   

   

   

 

 

החצי השני של שנות ה-50:

החליפה; הגזרה המחויטת וגזרת העיפרון.

 

כך זה נראה פעם -

בחצי השני של העשור כיכבו החליפות וגזרת העיפרון. עם זאת, לקראת סוף המחצית השנייה של העשור השמלות הנפוחות עשו קאמבאק, אך עם שינוי קטן.

הסילואטה הנשית בתקופה התאפיינה שוב, בהדגשת המותן. אך הפעם ההדגשה הייתה אחרת - בעקבות המהפכה של קוקו שאנל במקום מחוכים לוחצים ומעיקים מה שהדגיש את המותן היו חגורות וחגורות בלבד, עקב השינוי הקיצוני הפרופורציות של הגוף הפכו ממגוחכות להגיוניות.

 

אחת מהתופעות הבולטות הייתה השמלה עם הפטנט - מדובר על שמלה גדולה ורחבה שהולכת ונהיית צרה עם האורך ומגיעה לאורך הברך ולפעמים אמצע השוק. השמלה נלבשת ביחד עם חגורת מותן או חוט שנקשר במותן. מה שהחגורה (הוא החוט) יוצרים הוא בעצם הדגשה של המותן - בכך שהם מכווצים את איזור המותן ומנפחים את פלג הגוף העליון והתחתון (בגלל עודף הבד). בנוסף, בגלל שהשמלה צרה בחלק התחתון, עם החגורה נוצרת גזרת עפרון שנפוחה מעט למעלה וצרה בחלק התחתון. דוגמאות לשמלה תראו כאן.

 

עוד תופעה בולטת של חצי העשור הזה הוא מראה החליפה, המתחלק לשניי סוגים -

האחד הוא החליפה של שאנל - שהיה יותר נוח מכיוון שהג'קט בחליפה של שאנל לא הדגיש את המותן, אלא היה משוחרר מהגוף. והשני הוא ג'קט מחויט וחצאית עיפרון גבוהה שנתפרו כך שידגישו את המותן. אמנם פה המראה לא כל-כך רפוי והחליפות עשויות מבדים נוקשים, אבל בגלל הורדת המחוכים החליפות כן נוחות והשינוי בין מחצית העשור השנייה לראשונה מורגש. בנוסף, אחד השינויים הכי בולטים בין שניי מחציות העשור הוא, תאמינו או לא - עובי המותן. מכיוון שהמחוכים ירדו המותן של הנשים פשוט גדלה בצורה דרסטית אחרי שבמחצית הראשונה של העשור המותן הייתה צרה באופן מגוחך.

 

התופעה האחרונה הבולטת הייתה החצאיות הנפוחות, שעשו קאמבאק משודרג מחצי העשור הראשון -

במקום שיילבשו בתור שמלה עם מחוך או בתור חצאית מעל מחוך, עכשיו הכל השתנה - החצאיות נשארו נפוחות אבל המחוך ירד - שהדגיש את המותן עכשיו היה פשוט גובה החצאית, או חגורה. השמלות והחצאיות הנפוחות בחלק הזה של העשור היו מאוד פופולריות והרבה יותר נוחות. עוד שינוי בחצאיות והשמלות הנפוחות הוא הורדת החישוקים - עכשיו החצאיות היו נפוחות רק בעזרת שכבות בד.

 

תופעה בולטת אחרונה הייתה המעילים הענקיים - אלו מעילים עבים וגדולים במיוחד, קצת חסרי צורה, שכשהם נסגרים הם כמו שמלה. הם באים בד"כ עם "רכיסה כפולה" (שתיי שורות של כפתורים אחת לצד השנייה) ועם צווארונים גדולים במיוחד. (דוגמאות למעילים כאלה תראו ב"כך זה נראה היום").

 

המראה לפלג הגוף עליון - או חולצה מכופתרת בתוך חצאית (עיפרון או נפוחה) שמנפחים אותה קצת (כשמכניסים את החולצה מתחת לחצאית ומושכים טיפה, נוצר נפח). או מראה מחויט - ג'קט הדוק שמדגיש את המותן או ג'קט משוחרר בגזרת שאנל שנותן תחושה אוורירית ונוחה יותר. הג'קט בא בצירוף חצאית עיפרון בגזרה גבוהה. באותה התקופה היו באופנה צווארונים עגולים ופשוטים בשמלות, ובחולצות המראה המכופתר המשיך לשלוט.

בקשר להלבשה התחתונה - עדיין חזיות קונוסים אבל בעיצוב יותר מודרני ונוח ובלי המחוך. 

המראה לפלג הגוף התחתון - גזרת עיפרון וקצת יותר מאוחר גם גזרה נפוחה.

 

(לחצו להגדלה, מומלץ ורצוי).

   

   

   

   

 

 

(כל התמונות, גם מהמחצית הראשונה של העשור וגם מהשנייה ועוד תמונות משנות ה-50 תוכלו לראות באתר הזה)

 

כך זה נראה היום -

לא מעט מעצבים ובתי אופנה החליטו להחזיר את מראה שנות החמישים לאופנה, ובצדק. לדעתי זהו מראה שמאוד מחמיא לגוף הנשי ואולי זה גם יעזור בבעיית דימוי גוף הדוגמניות בימינו. כי כידוע; הדוגמניות של פעם היו בעלות קימורים - מותניים, אגן, ציצי וירכיים, והיום הדוגמניות נראות כמו בחורים - נטולות קימורים ונטולת עידון.

הדוגמאות האהובות עליי ביותר לטרנד הזה הן מבתי האופנה (לפי סדר ההצגה שלהם בתמונות) מארק ג'ייקובס, פראדה, דולצ'ה וגאבנה, לואי ויטון ופנדי, הרי לכם. (לחצו להגדלה, מומלץ ורצוי)

 

     

     

     

     

     

     

     

 

 

כך תיישמו את הטרנד בלי להפוך לבדיחה -

את הדוגמאות הטובות ביותר לטרנד וליישומו בצורה נורמלית אפשר לרצוי לקחת מקולקציית החורף של פראדה ומקולקציית החורף של לואי ויטון. המומלצים ביותר למראה היום-יום הם הסוודרים העבים, שנותנים נפח גם בלי לשים חישוקים מתחת לבגדים, ומונעים הגזמות ופאדיחות. סוודרים עבים וסוודרי אובר-סייז הם פירטי מאסט בארון לקראת החורף הקרוב, גם בלי קשר לטרנד שנות ה-50.

המומלצים ביותר למראה הערה הם השמלות הנפוחות בעלות החלק העליון המחוכי, הן מאוד מחמיאות והן מאוד יפות.

 

דוגמאות ליישום הטרנד ליום-יום:

 

אפשר ורצוי לאמץ את מראה הספרנית; חצאית עיפרון וסוודר דק עם צמות.

לאמיצות - חצאית מעור או מבד מבריק אחר בשילוב סוודר בצבע מנוגד.

למיוחדות - אפשר לשלב גרב עבה עד הברך ומשקפיי חתול.

 

אפשר לאמץ את המראה הסרוג של פראדה; סוודר אובר-סייז עבה מעל חצאית עיפרון בתוספת חגורת מותן דקה.

לאמיצות - סוודר אובר-סייז עבה על חצאית ארוכה ומתנפנפת או שמלת מקסי מתנפנפת בתוספת חגורת מותן דקה. 

למיוחדות - סווודר אובר-סייז דק, מעל חצאית מתנפנפת באורך הברך, מעל חצאית מתנפנפת מקסי, בתוספת חגורת מותן דקה.

 

אפשר לאמץ את המראה הכבד; מעילי שמלה כמעיל רגיל מעל הבגדים.

לאמיצות - ללבוש את מעיל השמלה כשמלה (זה בתנאי שתמצאו אחד לא עבה מדי ותצאו כך ביום קר מאוד).

למיוחדות - ללבוש את מעיל השמלה מעל שמלה או חצאית תחרה כך שהתחרה תבצבץ מלמטה.

 

דוגמאות ליישום הטרנד לערב:

 

אפשר לאמץ את המראה השמרני אבל סקסי; שמלה בלי שרוולים, בעלת מחשוף עגול גדול וחלק תחתון בגזרת עיפרון.

לאמיצות - שמלת מחוך עם כתפיות עבות, בעלת מחשוף גדול וחלק תחתון נפוח במיוחד (בקיצור - גזרת פעמון).

למיוחדות - שמלה עם שרוולים ארוכים, מכופתרת עם צווארון בעלת חלק תחתון נפוח במיוחד. (שוב גזרת פעמון)

 

אפשר לאמץ את מראה התחרה; שמלה שחורה קצרה פשוטה (LBD) ומעליה שמלת תחרה שחורה קצרה ומתנפנפת.

לאמיצות - תחתונים וחזייה של פעם (הגזרה שונה מאוד) בצבע שחור, מעליהם שמלת תחרה שחורה קצרה מתנפנפת, בתוספת גרביונים שחורים עד אמצע הירך.

למיוחדות - אותו הדבר כמו ה"לאמיצות" רק בניוד.

 

טיפ (גם ליום-יום וגם לערב): בשנות החמישים כפפות מעור וסאטן, מטפחות משי וכובעי ברט היו מאוד באופנה, פשפשו בחנויות יד שנייה ומצאו לכם גם כאלה, זה ישדרג את ההופעה ויהפוך אותה להרבה יותר מיוחדת ומקורית.

 


 

מקווה שעניינתי וחידשתי, ובעיקר שנהנתם לקרוא ושקראתם הכל.

(למרות שאני דיי בספק, אחרי החתיכת חפירה הזאת)

אהבתם? בבקשה תמליצו!

להת', תומר.

 

המליצו עלינו בMSN ישראל, תודה :)

(זה לא אומר שאתם צריכים להפסיק להמליץ, עוד אפשר להגיע לדף הראשי של ישרא-בלוג)

 

נ.ב (חשוב!!!):

תמשיכו לעצב לצייר ולהירשם לשבוע האופנה של ילדי יום ראשון, עוד לא מאוחר מדיי!!!

תאריך ההגשה של הקולקציות להזכירכם הוא ב25.8.10, עוד שבוע. זה אולי נשמע כמו מעט זמן אבל תאמינו לי שזה אפשרי.

לפרטים והרשמה לשבוע האופנה של ילדי יום ראשון לחצו כאן.

נכתב על ידי , 17/8/2010 18:53   בקטגוריות אומנות, אופנה, בגדים, שופינג ואופנה, דולצ'ה וגאבאנה (Dolce & Gabbana), טרנד, מארק ג'ייקובס (Marc Jacobs), מדריך, מעצבי על, מעצבים, נשים, פנדי (FENDI), פראדה (PRADA), קולקציה, שבוע האופנה של ילדי יום ראשון, תצוגת אופנה, חורף 2010, שנות ה-50  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
32,575
הבלוג משוייך לקטגוריות: ציורים ואיורים , אומנות , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילדי יום ראשון. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילדי יום ראשון. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)