האתר המצליח והמדהים - "style.com" חוגג עשור. שאנחנו לא נקדיש לזה פוסט?
מאז שאני זוכר את עצמי מתעניין באופנה (טוב לא בידיוק, כי אני מתעניין באופנה מגיל 0) האתר STYLE.COM היה בראש רשימת המקורות האופנתיים שלי, תמיד ראשון, תמיד מחדש, תמיד מעניין ותמיד מספק את כל הסחורה באיכות הכי טובה ובסדר מופתי. התאר מציע מגוון רחב של עדכוני אופנה - דיווח טרנדים, סיקור תצוגות, תמונות מתצוגות, סיקור אירועים, ראיונות וכו'. במסגרת חגיגות העשור לאתר, האתר ערך מעין פרוייקט ובו עשר רשימות TOP TEN (עשרת הגדולים) בקטגוריות אופנה שונות.
+ עשרת הקולקציות הכי טובות.
+ עשרת אייקוני האופנה הכי טובים.
+ עשרת פרטי האקססוריז הכי בולטים.
+ עשרת הדוגמניות הכי טובות.
+ העשור של קארל (לגפרלד).
+ עשרת כוכבי הסצנה הכי בולטים.
+ העשור ביופי.
+ עשרת המסיבות הכי טובות של 2007.
+ עשרת קולקציות הגברים הכי טובות.
+ עשרת הכותרות הכי בולטות.
הרשימות מסקרות ומסכמות את עשרת האירועים הכי בולטים וטובים באותה קטגוריה (כאמור TOP TEN) לעשור האחרון, כולל פירוט של כל אחד מהם. ברשימת הקולקציות הכי טובות של העשור נבחרו הקולקציות הכי משפיעות, מדהימות, עושות-רעש ובולטות של העשור האחרון. סקרנים? הרי לכם הקולקציות + סיקור ופרשנות שלי -
חוסיין צ'אלאיאן (Hussein Chalayan), סתיו 2000 (הקולקציה).
במילה אחת: רהוט (*סטגדיש*). בשלוש מילים: מייצג אומנותי לביש.
הקולקציה מתחילה כמעין מייצג אומנותי, חדר לבן, ובו כמה רהיטים (כורסאות, כיסאות ושולחן). הקולקציה מתחילה כשעל הבמה קבוצה של אנשים שנראית כמו משפחה (שלבושה יפה, כמובן) שמביאה איתה רהיטים. המשפחה עוזבת את הבמה ועולות הדוגמנית. לראשן של הדוגמניות שיער מפוסל בצורה מרהיבה, על גופן בגדים בעיצוב נקי ומודרני, על-זמני משהו, רוב הפריטים היו יכולים להתאים בקלות לקולקציות של היום.
אחרי שכל הדוגמניות עברו וראינו את כל הדגמים, הדוגמניות ניגשות לרהיטים ומורידות את הכיסויים שלהם. את הכיסויים עדוגמניות לובשות על עצמן (הכיסויים הופכים לבגדים, כל כיסוי אחד אחר) ואת הרהיטים הן מקפלות למזוודה. גאוני או לא גאוני? בהחלט, ובהחלט ראוי להגיע לעשרת הקולקציות ה"מרעידות" של העשור.
מארק ג'ייקובס (Marc Jacobs), אביב 2002 (הקולקציה).
במילה אחת: ברבי. בארבע מילים: מה זה התאמת צבעים?
קולקצייה פשוטה לכאורה, רוב הבגדים בגזרות מתרחבות ובמבט אחורה דיי מגוחכות, המראה הכללי הוא מראה שנות ה-70, עם כנסיי פדפון ושרוולים תפוחים. אבל לא שנות ה-70 הם ה"ואוו" של הקולקצייה הזאת, אלא הצבעים. מארק ג'ייקובס בחר להתמקד בצבעים כמה שיותר מזעזעים בקולקצייה הזאת - מוורוד פוקסיה, דרך סגול בוהק, חרדל, ירוק דשא, כתום תפוז , אדום בוהק והדובדבן שבקצפת - ורוד. אה, שכחתי, גם ורוד ועוד ורוד ועוד קצת ורוד, ואם חסר קצת צבע אז עוד ורוד. אחרי הקולקציה הזאת אני מרגיש כאילו צפיתי במרתון אינטנסיבי של דובוני אכפת-לי עם משקפיים שרואות רק וורוד.
למקרה שתהיתם מי הכניס לאופנה את הצבע הורוד לגברים (אני באמת צריך להמשיך את המשפט?) זה היה מארק ג'ייקובס, בכבודו ובעצמו.
גאוני או לא גאוני? אולי קצת גאוני, בגלל האומץ (אבל כבר התרגלנו ל'אומץ' של מארק ג'ייקובס, זה מתחיל להיות חוסר טעם) אבל בעיקר מזעזע. מה אגיד? גם זו דרך להגיע לעשרת הקולקציות של העשור.
לנוון (Lanvin) סתיו 2002 (הקולקציה).
בשתיי מילים: מעילים ושמלות. בחמש מילים: מעילים ושמלות עם הרבה בד (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?).
הקולקצייה הזאת של אלבר אלבז מבטאת את הצורך של האדם להתעטף בשכבות של בד (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?), בין השאר כדי להגן על עצמך מהחורף (מדובר על לפני 8 שנים, כשעוד היה חורף). בקולקצייה יש שימוש נרחב מאוד בצבע השחור, בפייטים, בבדים שקופים, בבדי צמר עבים, בשילובים של כמה פרוות ובמגפיי עור (רגע, מאיפה זה מוכר לנו?). לאורך כל הקולקציה אלבז משתמש בטכניקות שהיו דיי חדישות בתקופה של הקולקציה הזו ובכך מכניס את הקולקציה לרשימת עשרת הקולקציות של העשור. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, הקולקציה הזו מהווה השראה ברורה להמון קולקציות בשנים האחרונות - הפייטים - מיו מיו, מגפי עור במראה רכיבה - דיור, בדים שקופים ומשחקי שקיפויות - ויקטור אנד רולף ועוד הרבה מעצבים, שילובים של כמה פרוות - פנדי, שכבות של בד - כל מעצב בערך, גופיות מעל חצאיות צמר ביחד עם חגורה דקה - פראדה. אלבר אלבז, שיחקת אותה. (הוא משלנו! הוא משלנו!!!).
גוצ'י (Gucci), סתיו 2004 (הקולקציה).
במילה אחת: עשירים. בשלוש מילים: עשירים בערב חורפי.
הקולקצייה הזאת מבטאת בעצם את מהות המותג "גוצ'י" ואת תרבות הצריכה של העשירים באמריקה (ויסלחו לי הזקנות המנותחות, ילדי העשירים ושאר ירקות מרמת אביב); זה לא יפה, זה הרבה יותר ממוגזם, זה זוהר, זה צועק "אני פה ואני עשיר!", זה לבן, זה ורוד. זה גוצ'י וזה ממש ממש רדוד. הקולקצייה מתאפיינת בקו לא נקי בכלל, בגזרות שמחמיאות רק לדוגמניות על במידה -4, השימוש בפרווה מוגזם, מגוחך ולא יפה. הצבעים יפים בהתחלה אבל הולכים ונהיים בוהקים ומזעזעים יותר עם הזמן. הדבר היחיד שאהבתי בתצוגה היה הפרנזים שהשתלשלו בצועניות מהשמלות הצבעוניות יתר-על-מידה. כל הקולקצייה מעוטרת במחשופים מפה עד ברצלונה שנלבשים על דוגמניות אנורקטיות, מה שיוצר מצב שהמחשופים חושפים בעיקר את העצמות שבין שניי הדברים המיניאטוריים האלה שיש שיקראו להם שדיים. ואם כל זה לא מספיק לכם, הודגמניות מאופרות בחוסר-טעם משווע, הם נראות כאילו הן לא ישנו כמה שנים. גאוני או לא גאוני? צריך לשאול בכלל? הקולקציה הזאת היא פשוט בושה לעולם האופנה והיא בהחלט לא ראויה להגיע לעשרת הקולקציות של העשור. אבל מי אנחנו שנשלם יותר כסף ממה שגוצ'י שילמו לSTYLE.COM כדי להיכנס לרשימה הזו? זוועה.
מייסון מרטין מרג'יאלה (Maison Martin Margiela), אביב 2007 (הקולקציה).
במילה אחת: מדוייק. בשתיי מילים: מדוייק מאוד.
הקולקצייה הבאה היא קולקצייה שגובלת בשלמות, הצבעים של הקולקציה הם השילוב המדוייק לצבעוניות לא קודרת ולא מוגזמת, הקווים של הקולקציה מאוד נקיים ומודרניים. יש שימוש נרחב (ברוב הדגמים) בדגש בכתפיים (למי שלא יודע - דגש בכתפיים הוא דבר שאני מאוד מאוד אוהב) וגם נגיעות של קיץ של שנות ה-50.
המיוחד בקולקציה הזאת (חוץ מהיותה פשוט מקסימה ונקיה) הוא השימוש של המעצב בצבעים של הבדים ובהדפס על הבדים להעברת אשליות. מה ז"א? בכל בגד יש דגש בכתפיים בצבע ניוד (בדגמים שמכסים את הכתפיים הוא בצבע של מה שמכסה אותן), מה שיוצר אשליה של כתפיים מחודדות בלי קשר לבגד. או למשל גופיה בצבע גוף שעליה מודפסת חזייה, זה גם מאוד מקורי ויפה וזה גם חשוף אבל ממש לא. אשליה שאני ממש אוהב היא דגם שבמבט ראשון נראה כאילו הדוגמנית לובשת חזיה וגקט שחור ארוך, ובמבט שני רואים בעצם חצי בגד גוף חצי מכנס שעליו מודפס הג'קט כשהוא פתוח וכאילו מתנפנף ודרכו מציצה החזייה. מאוד יצירתי ומאוד יפה.
בנוסף לאשליות שמרג'יאלה יוצר, הוא גם משתמש באלמנטיים פטריוטיים וימאיים - כוכבים, פסים, צבאים של מלחים, רשתות דייג וכו'. בגדול, הקולקצייה נראית כמו ציור של המציאות, דבר שאני מאוד מאוד אוהב. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, יש בקולקצייה הזאת את כל הדברים שאני אוהב - בגדי גוף בתור בגד עליון, כתפיים מודגשות, קווים נקיים, "בלוקים" של צבע, אשליה וציור של המציאות וכו'. הבגדים מאוד מחמיאים לדוגמניות והקולקציה פשוט מושלמת, ראוי להיות בעשרת הקולקציות של העשור.
בלאנסייגה (Balenciaga), סתיו 2007 (הקולקציה).
במילה אחת: אוקספורד. בשתיי מילים: מודרניזציה לאוקספורד.
אוקספורד, כמה פעמים שמעתם את המילה הזאת בשנים האחרונות? לא מעט, אני בטוח. למי שלא יודע, אוקספורד הוא בעצם השם של האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם בשפה האנגלית והיא ממוקמת באנגליה. הכוונה במראה אוקספורד היא מראה מחוייט - מקטורן, מכנסיי הרמון וכו', שילוב של סמלים (בהשראת הסמל של האוניברסיטה שרקום על הבגדים) וכמובן, נעליי האוקספורד. בקולקציה הזו, לא רק שבלאנסייגה הביאו את מראה האוקספורד למרכז הבמה, הם גם נתנו לו טאץ' באלנסייגי מובהק, עם הדפסים מטורפים, המון צבעים, המון שכבות והרבה סוגי בדים. הקולקציה מאוד מרשימה ומאוד מחמיאה, היא משלבת בתוכה מקטורנים עם רכיסה כפולה, מכנסיי הרמון ונעליי אוקספורד צבעוניות במיוחד, ביחד עם שמלות עתירות צבעים וטקסטורות מעניינות. גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, רק על כך שהתחילו טרנד חדש לגמרי מגיע להם ח"ח, אבל בעיקר על הצבעוניות של הקולקציה. ראוי להיות בעשרת הקולקציות המשפיעות של העשור.
בלמיין (Balmain), אביב 2009 (הקולקציה).
במילה אחד: צבאי. בארבע מילים: צבאי, קרוע, נוצץ וחד.
אח, איך אפשר לשכוח את הקולקציה הזאת, הרבה כבוד יש לי אל הקולקצייה הזאת, שהכניסה לא מעט טרנדים באותה השנה.
הקולקציה הזאת עשתה את זה בגדול, תרתי משמע. בקולקציה יש שימוש נרחב בפייטים, בכתפיים מודגשות, בג'ינסים בשטיפת אקונומיקה בצורת כתמים, בניטים וכו'. הקולקצייה הזאת הייהת מעין תקדים לקולקציית אביב 2010, שעשתה את כל אלה אבל בגדול, קרוע יותר, מוגזם יותר ובתוספת מראה צבאי. שתיי הקולקציות האלו כבשו את עולם האופנה בסערה - החל מבלוגי אופנה בכל רחבי העולם, דרך רשתות האופנה הגדולות ביותר ועד המגזינים הנחשבים ביותר בעולם, כולם השתמשו בטרנדים האלו. והשיא היה סנדליי הניטים, שזכו לשלל חיקויים ברחבי העולם, ברשתות הגדולות ביותר.
גאוני או לא גאוני? אני לא בטוח, קולקציית אביב 2010 הרבה יותר גאונית, זה כן. לא כל-כך התלהבתי מהקולקציה, נכון שהיא מאוד השפיעה על עולם האופנה אבל בכלליות היא לא כל-כך מרשימה בעיניי. היא ראויה להיות ברשימה, אבל אביב 2010 תהיה בחירה יותר טובה בעיניי.
אלכסנדר מקווין (Alexander McQueen) ז"ל, אביב 2010 (הקולקציה).
במילה אחת: גאונות. בשלוש מילים: גאונות שתחסר לנו.
אני רק חושב על הקולקציה ונהיה לי עצוב, מדובר באחת הקולקציות הכי מרעישות, מדהימות, מרהיבות ויפות שהוצגו אי-פעם. עוד לפני המוות הפתאומי של אוהבנו ויקירנו לי אלכסנדר מקווין הקולקציה עשתה הרבה רעש, אם מדובר בנעליים המפוסלות והענקיות (25 ס"מ עקב) שעשו רעש בגלל שגרמו לפיטוריהן של מספר דוגמניות עקב סירובן לנעול אותן, אם זה השמלות המפוסלות בטכניקות החדישות ביותר, אם זה ההדפסים הצבעוניים והמדהימים שמשלבים בתוכם נחשים, פרפרים ושאר חיות בצבעוניות מהפנטת, אם זה השיער המפוסל שהגיע לגבהים לא-נורמליים, או האיפור המטורף שעיוות את צורת הפנים של הדוגמניות.
מעולם לא נראתה קולקצייה כל-כך מרטיטה ומרעישה בעולם האופנה. יש שיגידו שהקולקציה קיבלה את רוב הקרדיט בגלל הרעש סביב ההתאבדות של מקווין, אבל אנו מסרבים בחירוף לדעה הזו, הקולקציה מדהימה בכל קנה מידה, גם עם המוות וגם בלי. מדובר בדבר שלא נראה כמותו, טכנולוגיות סופר - חדישות ואווירה כוללת של חלל חיצון \ ים. האנשים יצאו מהקולקציה הזאת בשוק, ואני יכול להעיד על עצמי שלא אשכח בחיים את הקולקציה הזאת, כל פעם שאני נכנס להסתכל עליה אני מגלה משהו חדש, וזה מה שכל-כך מדהים בה.
גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, אם לא הגאוני ביותר. אני חושב שכל אחת ואחת מן הקולקציות של אלכסנדר מקווין יכלו להיכנס לרשימה הזאת, החל מהקולקציה שהכניסה את הגולגלות לאופנה (אחד הטרנדים היותר גדולים שהיו בעשור האחרון) ועד הקולקציה שבה הוא המציא את הגזרה הנמוכה (כן, הוא המציא את הגזרה הנמוכה, למי שלא ידע). מדובר בבן-אדם עם יכולות על-טבעיות, אנו רוכשים לו את כל הכבוד שאנו יכולים, ומודים לו על מה שיצר, R.I.P.
סלין (Celine), אביב 2010 (הקולקציה).
במילה אחת: חדישות. בשתיי מילים: קובע טרנדים.
הקולקציה המינימליסטית הזו, היא אחת הקולקציות היותר משפיעות בזמן האחרון. כמעט כל דגם בקולקציה הזו הפך לטרנד - מכנסיים, חצאיות ושמלות מעור, פלטפורמות, קאמל, מראה צבאי מודרני, מינימליזם, מכנסיים רחבים, טראנצ'ים בתור שמלות, מראה שכבות וכו'.
הקולקציה הזאת כל-כך משפיעה שאין מגזין אופנה בינלאומי אחד שלא עשה עם הפריטים האלו לפחות הפקה אחת, הקולקציה הזו הכניסה את הקאמל לאופנה וכמובן את בגדי העור המהוללים.
ביחד עם קו נקי ומינימליסטי שאני מאוד אוהב, הקולקציה הזאת בהחלט ראויה לשבח.
גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, הקולקציה הזו היא פשוט הצלחה מסחררת.
פראדה (Prada), סתיו 2010 (הקולקציה).
במילה אחת: פיפטיז. בחמש מילים: ספרניות מעולם לא נראו טוב יותר.
מהרגע הראשון שראיתי את הקולקציה הזאת התאהבתי, כל פריט ופריט (חוץ מכמה תיקים מבריקים מדי) פשוט מושלמים, אם אלו השמלות הנפוחות בסגנון שנות ה-50, או הסטים הסרוגים, הצווארונים הכפולים או משקפיי החתול, הנעליים או התיקים - הקולקציה הזאת פשוט מושלמת.
כבר כתבתי על הקולקציה בפוסט על טרנד שנות ה-50, אז לא ארחיב יותר מדי, רק אגיד שהשילובים, ההדפסים והבדים בקולקציה הזו פשוט מרהיבים, הקולקציה הזאת גם היא מאוד משפיעה וכל אחד מהפריטים בה הוא טרנד לחורף הקרוב, ראו הוזהרתם.
גאוני או לא גאוני? בהחלט גאוני, חורפי, חמים ומקסים. ראוי ביותר להיכלל בעשרת הקולקציות הטובות של העשור.
וזהו! מקווה שעניינתי וחידשתי.
אהבתם? תמליצו!
להת', תומר.
נ.ב
התחילו תצוגות אביב-קיץ 2011!!! כמובן שאעשה סיקורים :)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
