הרי לכם עוד "פרק" בסדרת הפוסטים הביוגרפיים שלנו על אושיות אופנה, והפעם: גארת' פיו (Gareth Pugh).
גארת' פיו, המעצב החם של אנגליה - פיו נולד בקיץ 1981 בסנדרלאנד שבאנגליה, ובגיל 14 כבר עבד כמעצב תלבושות בתיאטרון הנוער הלאומי. לפני כחמש שנים סיים את לימודיו בסנטרל סנט-מרטינס (שכבר הזכרנו בפוסט
הזה) ומיד הציג את קולקציות הנשים המהפכניות, הקונספטואליות והלא ממש לבישה שלו בשבוע האופנה של לונדון. עיצוביו המקוריים הוצגו מהר מאד במוזיאון וויקטוריה אנד אלברט בלונדון, ובמטרופוליטן בניו-יורק.
אחרי שזכה לפני כשנתיים בפרס ANDAM לעיצוב אופנה שמוענק מדי שנה על ידי ממשלת צרפת, בשווי של 150 אלף יורו, הציג בשבוע האופנה בפריז. הרי לכם תמונות מתצוגתו בשבוע האופנה בפריז, רוב הסיכויים שתזהו כמה מהדגמים, תבינו בהמשך. (לחצו להגדלה)
עיצוביו האוונגארדיים והאפלים נעים בין פיסול לביגוד אמנותי, וכבר ניתן לראות את סימני ההיכר הייחודיים שלו: הזוויות החדות, הגוון השחור-אפור, השיער סינתטי והמון המון פי.וי.סי.
גארת הציג לאחרונה את קולקצית הסתיו-חורף שלו לשנת 2010 בסרטון בן 3.24 דקות העונה לשם "JOIE DE VIVRE" = שמחת החיים,
הסרטון עצמו מושפע ממפנטזיית ארט-דקו משנות ה-20, ושם הסרטון כפי שניתן לראות - הולך נגד סגנון העיצוב האוונגארדי, אפל, בעל אלמנטים גותים שונים ומלאת דימיון ומקורית.
בימים אלו, כאשר סצנת האופנה הגברית עושה רושם כאילו איננה מתקדמת לשום מקום (וגם כאשר היא כבר מתקדמת ויש תחושה כאילו עלינו מעלה מיד יש תחושה שירדנו חזרה למקום ממנו באנו, ממש כמו נדנדה בגן שעשועים) אנו מתמלאים תקווה מאנשים כמו פיו שממציאים חוקים חדשים לעולם העיצוב הגברי, שוברים מוסכמיות (ואני לא מדברת על לתת לגבר ללבוש חצאית) ומשתמשים בבדים שלא היינו חושבים שנראה עולים על המסלול. ולכן, מאז נכנס גארת' לעולם האופנה, אין פלא שכל אדם אשר עומד בייציבות על שתי רגלייו נופל כל פעם מחדש מול מסלולי התצוגה של גארת'. לקראת שבועות האופנה לאביב-קיץ 2011 שמתקרבים אלינו בצעדי ענק (9.910), אנו מצפים בקוצר-רוח לקולקציה החדשה ותולים בה הרבה ציפיות.
(לחצו להגדלה)
בנוסף להצלחה המסחררת של פיו בעולם האופנה גם בעולם המוזיקה וא מצליח לא רע מעצם היותו בעל סגנון עיצוב שמתאים בידיוק לתבנית הליידי-גאגאית שתפסה תאוצה בקרב הזמרות הגדולות. דוגמה בולטת לתופעה זו תוכלו למצוא אצל ביונסה, שאימצה לעצמה את גארת' פיו כאחד מהמעצבים החביבים שלה. בגדיו של פיו עיטרו את גופה השופע של ביונסה לא פעם ולא פעמיים; ביונסה הופיעה עם שמלה בקולקציית חורף 2008 של פיו בטקס פרסי המוזיקה EMA בביצוע מרגש לשיר שלה "If I where a boy" (
ההופעה), בקליפ "
DIVA" של ביונסה קולקצית אביב 2009 של פיו כיכבה ובגדול והתאימה בידיוק לאווירה הנוקשה והקשוחה וכמובן הדיוותית שביונסה ניסתה להעביר.
אחרי כל התשבוחות, אני מוחרכה לכתוב שכשאני מסתכלת על עיצובים של גארת' אני נזכרת באהובינו המנוח - אלכסנדר מקויין הגדול. שגם בעיצובים של גארת', כמו בשל אלכסנדר, אי אפשר לפספס את השילוב המושלם והפרפקציוניסטי עד-חולי בין אומנות לאופנה. שילוב החומרים הלא-שיגרתיים, העמדת בד כאילו היה מבנה או פסל, שימוש בחרקים וחייזרים כמקורות השראה לקולקציות והיצירתיות השופעת כמו נהרות שלמים של מים.
כשאני נזכרת בסופו של אלכסנדר, עולה בי התהייה - האם העצב הוא המשותף בין שני גאוני הדור הללו, שיצרו ויוצרים אפלה שאופפת אותם ואת יצירותיהם?
מקווה שעניינתי וחידשתי,
אהבתם? תמליצו!
להת', ג'קי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
