אז קיבלתי את העבודה במסלולים לאחר ראיון עבודה קצר, תאכלס זה היה יותר לבוא למלא פרטים לשמוע על החברה ותיאום ציפיות מבחינת תנאי עבודה (הרבה זמן מחוץ לבית, לינת שטח, הליכות ארוכות- לא הייתי בטוח אם הם ניסו להפחיד אותי כי מבחינתי אלה היו החלקים הטובים). גם התשלום לא רע בכלל, כל עוד אני מוכן לוותר על סופי שבוע ועל החיים החברתיים שלי (למזלי זה לא כלכך בעיה לוותר על מה שאין). 

עכשיו יש לי את התחושה של ההתרגשות שיש לפני משו חדש, כי תאכלס הרבה יכול לקרות כשמקבלים עבודה כזאת, ותמיד יש בי את החלק שרוצה להאמין שיקרו דברים טובים ושזה יהיה דבר ממש מדהים. ומצד שני יש לי את החלק ההגיוני שמבין ש 99% שזה לא יהיה כזה מדהים כמו שאני רוצה להאמין, יהיה לזה את העליות והמורדות כמו לכל דבר, הרי בסופו של דבר אנחנו מדברים על תקופה של חודש וחצי- לא הרבה אבל גם לא קצת. אבל בסופו של דבר אני כן חושב שזה יהיה יותר טוב ממה שהיה לי עד עכשיו (ולא רק בגלל שאני רוצה להאמין), כי דבר ראשון אני אוהב לטייל, זה פשוט כיף לי. דבר שניזה מסגרת שאני פחות או יותר בוחר ככה שאם לא טוב לי אני יכול להתפטר וסיבה שלישית אה... טוב אולי לאופטימיות יש השפעה יותר גדולה ממה שחשבתי על שיקול הדעת שלי כאן. בכל מקרה מחר אני צריך לקחת את התיק חובשים מישם ובשישי שבת יש לי טיול עם הצופים. 

ביי בנתיים.