באנגלית יש אמירה "baby steps"
שהמשמעות שלה זה צעדים קטנים...של למידה...
ואני מרגישה שאלו בדיוק הצעדים שאני לוקחת כרגע...
אני לומדת,לאט...
אתמול לקחתי ריטלין אחרי שלא לקחתי איזה שנה...
זה היה מוזר לגוף שלי.
הוא מעט התחרפן מזה.
ואני לא הרגשתי כל כך טוב.
ועכשיו אני מתלבטת אם אני רוצה להתחיל לקחת שוב על בסיס קבוע גם בלימודים.
יש ימים שאני מסיימת ללמוד ב19:00!
לעומת ימים שאני מסיימת ללמוד ב14:00...
חמישה ימים בשבוע.
של למידה אינטנסיבית.
השיעורים נשמעים מאוד מענניינים,זה בהחלט מעודד.
אך עם זאת, יש לי כמה חששות...
1.געגועים
2.הרבה חומר והרבה שעות
3.חוסר ריכוז
4.לחץ
5.שאני לא אצליח לסדר את הזמן
6.שהתשוקה שלי לאומנות תעלם.
לימודים ידועים שיכולת ההזויה שלהם להוציא ממך את כל המיץ ואת כל החשק.
זה מה שאני יודעת מהיסודי והעל יסודי.
ואני תוהה אם ככה יהיה גם באוניברסיטה.
כנראה שאני אדע רק כשאני אתחיל.
בחור מהצוות של המכללה אמר לי אתמול שלוקח בממוצע לתלמיד חצי שנה לקלוט באמת שהוא לומד
ובחצי שנה הזו הוא מסגל לעצמו את כל הכישורים שהוא צריך בשביל ללמוד.
והגלגלים, משומנים היטב.
אז אני מקווה שאני תוך חצי שנה מהיום יגיד לכם, שאני כבר נרגעתי.
הודעה לקוראים הקבועים:
קוראים יקרים שלי,
כידוע, אני מתחילה ללמוד ממש בעוד שבועיים.
ברגע שאתחיל ללמוד,לצערי, לא אפרסם יצירה לכל יום.
אני בשאיפה לפרסם לפחות פעמיים בשבוע.
תודה לכם על הביקורים, התגובות,האיחולים, הרגש.
מעריכה אתכם מאוד.
אוהבת
(C) טל עוז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טל עוז