אתמול הסתכלתי אחורה בתמונות שלי בפייסבוק ופשוט התמלאתי בסוג של עצב, לא יאמן איזה דברים הייתי עושה לעצמי ואיך שנאתי את עצמי! איזה שטויות עשיתי שעכשיו אני מתחרטת עליהם.
לפעמים אני מתגעגעת לתקופות האלה, לתחושת הרעב הקיצונית אחרי הרבה זמן ללא אוכל, לחיות על סיגריות ועל קולה זירו, להכין לעצמי קערת סלט שהיתה "משרתת" אותי למשך כל היום לפעמים אפילו ליום וחצי, לראות איך המספרים על המשקל יורדים כל בוקר גם אם זה היה רק גרמים בודדים.
המשקל הכי נמוך שירדתי היה 58 שזה לא משהו רציני אבל במשקל הזה פשוט היה קורה משהו והייתי מפסיקה הכל ואז עולה בחזרה.
כרגע אני נמצאת במעכב עם מאמן ועם תזונאית והירידה שלי נורא איטית (ומתסכלת) אבל אני באמת שמחה שאני מתרחקת מכל ההרעבות האלה, למרות שמידי פעם אני חושבת על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ma & anna