וקר... קר כי התפשטתי.. ורצתי כמו משוגעת, לא ידעתי לאן...כל כך רציתי ופחדתי.

אז שרפתי הכל, וחשבתי שזה ינצל...ועכשיו. שחור.

הלוואי ויכולתי להחזיר את הזמן...הזמן מצחיק אותי, עובד מהר לא מתנצל לרגע.ואני ..רק מנסה לתקן את הצעדים שלי אחורה. מעולם לא רואה שאני עושה צעד אחד חזרה ואז מדלגת 10 קדימה.. לתוך החרטה.. לתוך החושך.. לתור הניתוק. וקר... מאוד קר..