דיי עם האהבה...
אין אצלי שפיות.
אני תמיד מדלגת מחוסר שפיות ארוכה וכואבת לכלום ברגשות...
טוב, זה לא טוב בשבילי.
ומה אני בסוף? מפחדת מבדידות.
אבל אני בודדה... תמיד .
הראש שלי, הלב שלי הכל אצלי מאובן. חלש.
סלחתי לעבר... למדתי מטעויות... התבגרתי.
השנאה שמציפה אותי, אני זועקת כה מאוחר להיות לבד..
להיות סוף סוף לבד...
אני לא סולחת למבטים, למילים, למשמעויות שאצלי נחרטות... אני לא יודעת לסלוח.
אני לא רוצה להיות כאן...
אלוהים כל מה שביקשתי ממך... לא באמת הייתי צריכה את זה.
עכשיו כל מה שאני מבקשת ממך.. זה להיות מאושרת שוב.