פעם כשחשבתי למרחק.

אמרתי, אני בטוח אמצא את זה.

כל כך האמנתי. 

וכמו כולם, עברתי דרכים יחודיות באכזריותם.

אבל שטויות, תמיד זה היה שטויות.

אמרתי יום יבוא ואני אצא לחפש.

למצוא את עצמי.

תמיד זה היה " אחרי"...

וככה הזמן עובר, ובמקום חלומות

מגשימים את הפחדים.

אז לא יצאתי לחפש.

אולי כי חשבתי שמגיע לי שזה ימצא אותי.

זה לא מצא. 

וככל שהזמן עובר זה מפחיד אפילו יותר.