הקרמבו שנפל
אוי אוי אוי
עודד עומד ועל ראשו קרמבו.
אוי אוי אוי
הוא מתחיל לנזול
הוא נוטף- הקרמבו הארור
הוא נוזל,
ואת בית- שחיו של עודד אוכל.
אוי אוי אוי, אוי אוי אוי
כועס אני עליכם, תלמידים ארורים!
בגלל הקרמבו , ובגלל שלא הכנתם שיעורים!
משפטי תרגול אכתיב לכם עוד,
על ילדה קטנה ועל קרמבו גדול מאוד.
הוא הכתיב, והכתיב
עד לסוף השיעור
הילדים מאוד שמחו כשהגיע הצלצול.
שיעור תנ"ך הגיע ובא
לכיתה נטע נכנסה, ושיעורים בדקה.
את ברק היא גילתה כששיעורים לא הכין
הוא שקר למורה...
צעקה... צעקה...
איזו חוצפה!
"ברק, תתבייש על החטא הנורא."
בר עליו ניסה להגן,
אבל נטע אמרה לו:
"אל תיתמם!"
בר התעצבן והחליט להתנקם.
קרמבו עצום הוציא מכיסו
בעזרת כף-ידו, על נטע זרק אותו.
נטע התמלאה בקרמבו על ראשה,
הכיתה צחקה, ונטע התעצבנה:
"בר!,
עוף מפה,
עוף מפה כבר!"
כך עברה לה שעה, הגיעה ההפסקה,
חילקו קרמבואים לכל הכיתה.
הכיתה שמחה, וזרקה קרמבואים על התקרה.
זהו סופה של הבלדה,
את ההמשך לעולם לא תדעו-
על המורים, ברבקים, וקרמבו עצום.
סוף.
לא אני כתבתי את הבלדה, אלא חברה חסויה