תגדירו אופטימיות? :)

יומיים מעצבנים ביותר, הרגשה חרא. לכל אחד יש מניע, מאחוריי כל מעשה טוב יש מניע

שבסופו של דבר נועד לעזור לאותו בנאדם, ולא לאחרים. שקרים, דברים נאמרים מאחוריי הגב.

פגיעות, כאב, חיוכים מזוייפים. חבל שזה צריך להיות ככה.

באלי לחזור לכיתה ח'.. לא באלי את החופש הזה יותר, נימאס לי ממנו כבר.