תגדירו אופטימיות? :)

העברתי את כל הפוסטים לטיוטות.

הפוסטים האחרונים הראו את המצב שבו אני נמצאת, המצב שממנו אני מנסה לצאת כמה שיותר מהר.

אנלא יודעת מה אתכם, אבל אני? לא אוהבת דיכאון. אז זהו, אני באמת צריכה לצאת מזה.

חופש חנוכה מתקדם מצויין :)

מנוחה בבית, בערבים להיפגש עם חברות. היום נסעתי לת"א, היה מפגש בדיזינגוף סנטר D:

פגשתי המון אנשים, חלק הכרתי וחלק רציתי לראות מזמן ולא יצא לי עד עכשיו.

קניתי המון דברים, שופינג רציני, ביזבזתי 200 שקל על שטויות ><" כן, טוב, הינה הלכו

הדמי כיס שלי לחופש ^^"

לפחות זה היה שווה את זה :)

הראש שלי כל הזמן מוצף במחשבות על החופש הגדול הקרוב. כן, יש עוד חצי שנה והכל,

אבל הזמן יעבור ממש מהר.. והתוכניות שלי גדולות! D:

לטוס לבד, לרוסייה, לסבתא לדוד לאבא ולאחיות החורגות, לחודשיים!! לגור חודשיים אצל

סבתא שלי, שהתגעגעתי אלייה כל כך, ועכשיו כשהבנתי כמה כואב מוות של בנאדם קרוב

אני רוצה לנצל איתה את כל הזמן שאפשר :]

לעזור לה, לעודד אותה, ללמוד לבשל , ללמוד לנגן על פסנתר [אהא, יש פסנתר ^^]

לבקר את אבא שלי ואת האחיות הקטנות והמדהימות שלי ולבלות איתן כמה שיותר..

ובקיצור, מצפה לי קיץ ענק, שיבגר אותי ויכין אותי לגיל 16 :)