Carpe Diem

אין הנחתום מעיד על עיסתו וכאלה, אבל מצאתי משהו ישן והפתעתי אפילו את עצמי..

-

"בעולם שלו הכל הייה קבוע.

הימים התחילו בשעה מסויימת בבוקר ונגמרו בשעה קבועה בלילה.

הוא הייה יורד כל בקר למכולת למטה ומבקש מהמוכר קופסה של מלבורו רד. אחר כך הוא הייה מתיישב בספסל בגן מתחת לבניין.

כל בוקר, הוא הייה מוציא סיגריה מהקופסה ומשחיל אותה בין שפתיו, הוא שואף ונושף, משום מצית אף פעם לא הייתה לו.

את ההבאה הייה מדליק שנייה לפני שהקודמת נכבתה, וכך אחרי שהייה מעשן 3, הוא הייה מפורר את כל השאר ועולה חזרה לדירה שלו.

בזמן שהתארגן לעבודה תמיד האזין לאותה התכנית רדיו בה דיברנו על תבלינים ומצרכים בריאים אחרים.

את הדרך לעבודה לא שינה מזה שנים, וגם את העבודה עצמה.

ולמעשה, גם הזונה שתמיד ביקש לבקר בערבי חמישי, הייתה אותה זונה. החליפות היו זהוץ, הנעליים והגרביים תאמו להן, והתחתונים שחורים כולם.

בשבתות הוא הייה בוחר באותו הכביש שהוביל לאותו בית קברות, וביקר את אותה אחת שנלקחה ממנו באכזריות לפני שנים באירוע התאבדות של מחבל.

הוא יושב שם ואומר בדיוק את אותו הדבר בוכה 5 דק' תמיד.

"אם עוד היית איתי פה, החיים שלי היו הרבה יותר שלווים ורגועים."

-

מעניין מה עבר עליי כשכתבתי את זה, חבל שאין תאריך.