אני זוכרת בבירור את השיחה שלי עם עצמי, לפני קצת יותר מחצי שנה.
שהתלבטתי אם לכתוב לך מכתב תודה עכשיו
ואז אמרתי לעצמי, למה עכשיו, מה כבר יכול לקרות שיגרום לקשר המדהים הזה להפסיק?
אז יכול להיות שהייתי צריכה לכתוב לך אז.
כי עכשיו הקשר המדהים הזה כבר לא קשר, ובכלל לא מדהים.
אפילו מבט במסדרון אין.
ואני לא אשקר, זה עצוב לי.
היית לי לאמא, לפעמיים יותר טובה מהאמא הביולוגית שלי.
ועכשיו לא נשאר מזה כלום.
ואני אפילו לא בטוחה שאני כועסת כבר. אני פשוט פגועה מאוד.
ואני לא יודעת מה לעשות בשביל לתקן, ואני רוצה שזה יבוא ממך,
כי את הכאבת ופגעת.
ובעצם אני סתם מצפה ליותר מידי.
ואני בכלל לא יודעת איך את מרגישה בקשר לכל הסיפור הזה
אוף