אזז, אחרי העיצוב החדש- הגיע הזמן לפוסט חדש^^
אז באווירה פחות קלילה- אני פשוט בחרא מצברוח! אני פשוט מתוסכלת, אני פשוט לא מבינה מה קורה איתי.
אני מרגישה טוב ורגע אחרי זה אני רק רוצה שיעזבו אותי לבד בחדר, עם מוזיקה, כדי שאני אוכל רק להירגע.
אני פשוט מרגישה שכולם מנסים להוריד אותי למטה, למוטט אותי- ואני מנסה לא לתת לזה לקרות, באמת שאני מנסה, אבל גם אם אני לא מראה את זה- אני ממוטטת מבפנים, אני לא מסוגלת להמשיך ככה!
אני רק רוצה שיתנו לי להיות מי שאני, לעשות מה שאני רוצה לעשות- ובלי שיבקרו או ישפטו אותי, בלי שיבחנו כל צעד שאני עושה כדי לבדוק איפה אפשר למצוא טעויות.
אני רק רוצה להבהיר שזה לא שהמצב באמת כזה, אולי זו רק אני שנהייתי מוזרה- אבל מה שזה לא יהיה אני פשוט חייבת להפסיק עם זה.
שאגי- ביקשת פינה, אז הנה לך הפינה המובטחת שיכולה להסביר את הההככלל בכמה מלים:
"to be on the edge of breaking down, when no one's there to save you"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
