Seize the day or die regretting the time you lost |
 כינוי:
Princess Z מין: נקבה Skype:
Yaeln_ 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2017
איך נפלתי מלוחמה שלושה שבועות לפני סיום המסלול
אירוני, לא?
כאילו, עברתי את כל החרא של ההכשרה כדי ליפול בסוף. מילא ליפול אחרי שלושה חודשים, אבל בסוף??
אז שלום, אני יעל. 18 וחצי. אוג 16 (צעירים לנצח). פלחצ.
התגייסתי בריאה לגמרי, לא בכושר משהו אבל את זה אפשר לשפר. בשבוע השני של הטירונות התחלתי להרגיש כאבי גב תחתון אבל לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, כולה כאבי שרירים. אחרי שבועיים אני רואה שזה לא עובר ואני הולכת לחופ"ל. הוא מפנה אותי לרופאה שאומרת לי שאלה כאבי שרירים כי הם חלשים בגלל שאני שמנה (תודה רבה לך).
אז התחלתי לעשות תרגילי כוח, חיזוק שרירי ליבה ובכללי גם לחזק את הגב התחתון, אחרי חודש הכאבים עדיין לא עוברים, הם רק מתגברים ואני שוב הולכת לרופאה (הפעם אחרת), היא אומרת לי להוריד חולצה ואחרי 10 שניות אומרת לי "טוב, יש לך עקמת ובעיית חוסר יציבות וזה כנראה מה שגורם לך לכאבים". תודה לאל, מצאו מה יש לי! מה הטיפול? פיזיותרפיה. האם קיבלתי פיזתיורפיה? טוב, טכנית כן, הלכתי לפיזיותרפיה פעמיים אבל בתקופה של חצי שנה. אז פשר להגיד שזה לא עזר בשיט, גם התרגילים שלו.
קיבלתי הפניה לאורתופד, הוא אמר שהכאבים שלי נובעים מכאבי שרירים (בשלב הזה הכאבים כבר התפשטו לאמצע הגב). הוא המליץ על הרבה פיזיותרפיה ואמר לי שאם תוך חודש זה לא עוזר אני אבוא אליו שוב. במהלך החודש קיבלתי פיזיותרפיה פעם אחת (פיזיותרפיה מספר 2), כמובן שזה לא עזר ואני כבר הגעתי לשלב ייאוש חדש.
הלכתי אליו שוב, הוא נתן לי הפניה לצילום רנטגן של עמוד השדרה (תודה רבה).
ביום שני היה לנו מסע מכין כומתה שהודיעו לי בדקה האחרונה שאני לא יוצאת, ציטוט מפי המפקד שלי: "קיבלנו את התוצאות של הצילום והחלטנו שעדיף לא להוציא אותך, אבל אין לך מה לדאוג יעל".
ביום שלישי זומנתי לרופא היחידה. נכנסתי לחדר, הרופא ישב בשולחן מול המחשב שלו ולידו עוד שני רופאים, בצד החופ"ל שלי במבט של "אין לי מושג מה הולך לקרות פה".
יש לציין שרופא היחידה שלנו חרא, הוא אמר לי שרואים בצילום *מילים של כל מיני דברים של עמוד השדרה*, אני הפסקתי אותו באמצע וביקשתי ממנו שיסביר מה יש לי בשפת פשוטי העם.
"יש לך מום בעמוד השדרה"
-"יש לי מה??"
"מום. אני שולח אותך לועדה רפואית, אני ממליץ על הורדת פרופיל ל64 ויציאה מלוחמה"
ופה חשכו עיני. התחלתי לבכות מולו, מה יציאה מלוחמה? מה הקשר? אני חשבתי שאולי יש לי איזו דלקת בשרירים, אולי העקמת שלי קצת החומרה, מה מום??? אחרי שיצאתי מהרופא הלכתי למפקד שלי והתחלתי לבכות לו שאין מצב שאני יורדת ואני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה, הוא הבטיח לי שהוא ינסה לדחות את הועדה הרופאית עד אחרי המסע כומתה כי מגיע לי לפחות לסיים את ההכשרה.
אז בקיצור, מה יש לי? על פי האינטרנט זה פגם גנטי בחוליה L5, ובשפה פשוטה: יש לי שבר בקשת של החוליה, והשבר הזה נגרם מעומס יתר.
ואם היו מאמינים לי שאלה לא כאבי שרירים כבר על ההתחלה היו יכולים לטפל בזה לפני שזה התחיל להחמיר, לפני שזה גרם לי לא להירדם בלילה, ולא להיות מסוגלת לרוץ או להרים דברים כבדים, או לעמוד הרבה זמן.
אני התגייסתי בריאה, הייתי הכי מורעלת קרבי שאפשר, אני גם עכשיו לא רואה את עצמי באף תפקיד אחר. ובגלל נפנוף הבעיות שלי אין לי ממש ברירה אלא לרדת לג'וב.
תודה לצה"ל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
