לא הרבה אולי ממש מעט, לא הרבה אבל בכל זאת קצת....

כבר קרה לכם פעם שהיתה לכם אינטואיציה ממש שליילית על מישהו נתתם לזה צאנס או שהוא או היא המשיכו לנדנד וגיליתם אחרת. כלומר לפחות אצלי זה עדין שם הספק הקטן הזה בקשר לאמינותו אבל המציאות מוכיחה לי יום יום אחרת.

עכשיו תארו לכם שלתוך זה נכנס אדם חדש לגמרה. שעבורכם על ההתחלה מדובר בחבר פוטנציאלי ללא התלבטיות והחבר הקודם שה שהתחלתי איתו את הסיפור מרגיש לגבי אותו אדם בדיוק הפוך והוא טורח לספר לך על זה.

אוקי, "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח" כמו שאומרים. אבל עדין מרגיש לי כפרדוקס הזוי.

כמובן שמה שנאמר לי על ידי החבר הראשון גורם לי רק להסתקרן יותר לגבי האדם החדש ולירצות להכיר אותו יותר... כי זה זה מעלה ספק על האינטואיציה שלי ומבחינתי זה מקרה מעניין למבחן. 

אבל עדי פרדוקס הזוי.... אני מנסה להבין את החוקיות

תעזרו לי