למה למען השם הענקתי לו את האפשרות להתקרב אליי מספיק כדי שחיוך שלו מאיר גם את יומי שלי?
למה אפשרתי לעצמי להיות פגיעה לידו? הרי ידעתי שאסור לי לבטוח במערכת היחסים הזו. פשוט ידעתי.
אז כפעולת נגד אני מחליטה להתרחק. כמה שיותר רחוק בלי להפסיק לדבר איתו.. בכל זאת -אני חיה איתו.
הוא חושב שאני שונאת אותו.. רק חבל שאני לא.. אני פשוט אוהבת את עצמי מספיק כדי להפסיק את זה עכשיו.
לפני שיהיה מאוחר מדיי והתלות שלי בו תגרום לי לרוע עמוק.
כואב לי כל כך שהוא עצוב עכשיו. כל מה שאני רוצה לעשות זה ללכת לחבק אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: