If I seem superhuman I have been Misunderstood

"אמא אני יוצאת בערב" "לא"

"אמא אני רוצה לקנות שמלה" "לא"

"אמא אפשר בגד ים חדש?" "לא"

"אמא אני הולכת לתל אביב" "לא"

"אמא אני הולכת לחברה" "לא"

"אמא אני צובעת מחדש את הפסים" "לא"

"אמא אני אני קונה נעליים חדשות" "לא"

"אמא אני יכולה ____?" "לא"

"אמא אני רוצה להשאר בבית" "לא"

"אמא אני הולכת לים עם חברות" "לא"

יש משהו שתגידי עליו כן? רק משהו אחד?

נמאס לי שאת שומרת אותי בתוך צמר גפן.

נמאס לי שבגלל שאת דואגת אני לא יכולה לראות את החברות שלי.

נמאס לי שאם את אומרת "לא" ואני מתווכחת אז את כועסת.

נמאס לי שאת חושבת שאם את אומרת "לא" זה לטובתי.

זה לא לטובתי.

זה שאת שומרת אותי בתך צמר גפן רק מקשה עלי.

כדי להתפתח וללמוד ולהתבגר צריך לעשות טעויות ואת לא נותנת לי לעשות כאלה.

אני יודעת שזה בגלל שאת דואגת לי אבל זה חונק.

אני באמת באמת אוהבת אותך. אבל את פשוט לא מבינה.